הלכות מוסר רלוונטיות של עדת קומראן

ההלכות המיוחדות של עדת היחד למוסר והתנהלות בקהילה

תוכן

א.        הגדרות ועקרונות ההלכה הכיתתית: 1

ב.        דיבור וכעס: 2

1.        נדר: 2

2.        4Q265. 2

ג.        הנמצא במקום אסור או בגילוי ערווה: 2

3.        כיסוי הלבשה וביגוד:. 2

4.        שינה במקום אסור:. 3

ד.        כעס: 3

ה.        לימוד תורה: 4

5.        על לימוד בלילה:. 4

ו.         סדר דיון בקהילת עדת היחד (הרבים): 4

מאמר זה מביא את ההלכות הפרטניות של עדת קומראן, אל מול המצוות מהתורה-החומש. ההלכה הקומראנית שומרת על אופי החוק המקראי בהיותה אנונימית ואחידה, ישנו דובר אחד (בממ"ת יש רבים), ללא מחלוקות פנימיות. מערכת כוללנית ופסקנית, בניגוד להבחנות המשפטיות של חז"ל, כמו לכתחילה ובדיעבד.

א.    הגדרות ועקרונות ההלכה הכיתתית:

כאשר היום במודעות היא שההלכה היא אחת לכלל עם ישראל, בעדת קומראן שמרו על הלכה פרטיקולרית מיוחדת כיתתית רק להם, כפי שהיו הרבה כתות בבית שני (חלקן לשבח[1]), שהקפידו על טהרה וכדומה. ישנם חוקרים שסוברים שבעדת קומראן היתה גם הלכה אוטופית, כזו שאינה מקוימת באותם ימים אך היא מעין איחול ותקווה שהיא האידיאל שתישמר באחרית הימים, כפי שמתוארת במגילת המקדש. אך מגילת המקדש מתארת את הלכות המקדש הרצוי בימיהם, ובה יש קטע שמציין שהקב"ה הוא שייבנה את בית המקדש העתידי. חוקרים סבורים שגם מגילת מקצת מעשה התורה מתארת הלכה כיתתית, אך היא המהות של ההבחנה בין הגדרות אלו – ההלכה של הכוהנים היא מחמירה, אך היא זו היחידה שצריכה להישמר בבית המקדש ובענייני הכוהנים.

ב.     דיבור וכעס:

  1. נדר:
  2. בחיי עדת קומראן יש שימוש בשבועות בהליך הכניסה לעדה (סרך היחד ה' 8-10) ולשבועות בבית הדין (ברית דמשק ט' 8-10). מגילת המקדש (נב' 11-מד' 7) וברית דמשק (ט' 8-10) דנים בהפרת הנדרים. בן סירא כג' 9-11 התנגד לשבועות. טקסט חוכמתי 416Q4 מליץ לבעל להפר את כל נדרי אשתו. ישו התפלמס עם המסורת הפרושית-רבנית שהתירה שבועות ונדרים בחיי היום-יום של היהודי (מתי כג' 16-22).

מאמר של ד"ר גבי ברזילי:    http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/mattoth/barz.html

  1. 2.   דוגמא זו מאפיינת את סוג וכמות המשניות שהתפתחו לאחר מכן, שאילו לא היה נדרש הנדר בהפרתו, לא היה צורך להרחיב על כך בשתי מסכתות, ואפילו לא על הגדרתו, שגם היא לצורך צמצומו וביטולו. החוקר הלברטל לא זיהה זאת כך, אלא הסביר זאת כ'רגישות הלכתית':

www.law.tau.ac.il/Heb/_Uploads/dbsAttachedFiles/Halbertal.pdf

  1. 4Q265 שקר: " בדעתו בכול דבר ונענש שלושים יום‏  ‏ ".

ג.      הנמצא במקום אסור או בגילוי ערווה:

  1. כיסוי הלבשה וביגוד:
  2. 1.   יובלים ב' מד'-מה': "אך בלב האדם נתן לכסות בשר ערוותו, לו לבדו מכל חיה ובהמה: על כן צוה על הלוחות את כל יודעי משפט התורה, לכסות את בשר ערוותם, ולבלתי התגלות כאשר יתגלו הגוים."
  3. 2. סרך היחד: "ואשר יהלכ לפני רעהו ערום ולוא היה אנוש ונענש ששה חודשים"; ברית דמשק מהגניזה: "ואשר יהלך לפני רע[הו ערום בבית או בשדה הלך ערום לפני ה[ב]ריאות והובדל ששה חודשים"; 4Q265:
  4. 3.   יש איסור כיתתי ללבוש בגדים מכובדים יותר מרוב עדת היחד, אך לא מצאתי המקור.
  5. שינה במקום אסור:

ד.     כעס:

האם ישנה מצווה להוכיח את הרבים, או לחפש או לאהוב תוכחה לאחרים? האם זה צנוע להוכיח? האם ישעיה נח' 1 מתכוון אלינו כפרטים או רק לנביא?: "קְרָא בְגָרוֹן אַל תַּחְשֹׂךְ כַּשּׁוֹפָר הָרֵם קוֹלֶךָ וְהַגֵּד לְעַמִּי פִּשְׁעָם וּלְבֵית יַעֲקֹב חַטֹּאתָם." מיהו 'איש התוכחות' המגונה במשלי כט' 1: "אִישׁ תּוֹכָחוֹת מַקְשֶׁה עֹרֶף, פֶּתַע יִשָּׁבֵר וְאֵין מַרְפֵּא", המוכיח או המוכיחים אותו?

מגילת 'רז נהיה'/'מוסר למבין' (מגילת מוסר וחוכמה ממגילות קומראן) מבהירה ומחדשת: "היה בעל ריב לחפצכה ואיש תוכחות לכול נעוותכה (עוונותיך). דבר משפטיכה כמושל צדיק. אל תקח לשונכה ואל תעבור על פשעיכה. היה כאיש עני בריבך משפטכה .... קח ואז יראה אל ושב אפו ועבר (סלח) על חטאתכה כיא לפני אפו לוא יעמוד כול ומי יצדק במשפטו ובלי סליחה איכה יקום לפניו כול. (Frg. 2 Col. i (formerly 1 i). " הקטע התאפשר בזכות ההדרה של קימרון, החיבורים העבריים, כרך ב', עמ' 152(.
העונשים בסרך היחד עולים עם חשיבות זו: "ואשר ישוב את רעהו בקשי עורפ ודבר בקוצר אפים לפ̇ר̇וע את יסוד עמיתו באמרות את פי רעהו הכתוב לפנוהי [והו]שיעה ידו לוא ונ{א֯}נעש שנה אח̇[ת" (סרך היחד, טור ו', 25-27); "ואשר יכחס במדעו ונענש ששה חודשים והאיש אשר יצחה בלו משפט את רעהו בדעהא ונענש שנה אחת ומובדל" (סרך היחד, טור ז', 6-7).

דהיינו, אכן מצווה להוכיח, אך המצווה להוכיח את עצמך - לחפש את העוונות העצמיים! "כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד " (תהילים נא' 5).

יוצא שיש שילוב של שלושה ערכים גדולים ביותר: צניעות-ענווה, תוכחה וריב, אשר מתמזגים או חופפים במקרים רבים בחיים. על האדם המוכיח, כמו על האדם שרב את ויכוחו/ריבו, לעשות זאת בעדינות - בענווה וכעני. אפילו אם צודק (או סובר שצודק). לכך יש גם שכר עצום.. יש מי שצנוע במיוחד, שאפילו מוותר על ריבו, ופשוט שותק, שמשה רבינו שלא התייחס לדברי מרים בנוגע לאשה הכושית. אברהם אבינו לעומת זאת כן דיבר לאנשי חת בחברון בניסיונו העשירי (לפי ספר היובלים) בעת אבלו על שרה אימנו, כי היה צריך להביע את רצונו, והביע זאת בצורה רגועה ונעימה, למרות חוקיהם הרעים של אנשי חטא, ולמרות שאדמה זו הובטחה לו ע"י הקב"ה.

ככל הנראה, זו הסיבה שכעס במושב הרבים של הקהילה – עדת קומראן, הינו מעשה אסור שצידו יש עונש: "ואשר ישוב את רעהו בקשי עורפ ודבר בקוצר אפים לפ̇ר̇וע את יסוד עמיתו באמרות את פי רעהו הכתוב לפנוהי [והו]שיעה ידו לוא ונ{א֯}נעש שנה אח̇[ת" (סרך היחד, טור ו', 25-27); "ואשר יכחס במדעו ונענש ששה חודשים והאיש אשר יצחה בלו משפט את רעהו בדעהא ונענש שנה אחת ומובדל" (סרך היחד, טור ז', 6-7).

סרך היחד, טור ז', 2-5:

ה.    לימוד תורה:

  1. על לימוד בלילה:
  2. 1.  סרך היחד ו' 7: "והרבים ישקודו ביחד את שלישית כול הלילות השנה לקרוא בספר ולדרוש משפט ולברך ביחד". (השווה: חגיגה יב': "כל העוסק בתורה בלילה ...יום יצוה ה' חסדו ולילה שירה עימי" [תהילים מב'])".

ו.       סדר דיון בקהילת עדת היחד (הרבים):

הערות השוליים (המקורות, הרחבות והסברים מפורטים):


[1] 'טובלי שחרין' (תוספתא סוף ידים), 'מינים גליליים' (משנה ידים, בכתבי-יד), 'כתות של צדיקים' ו'כתות של מלאכי שרת'. '..מכירין אנו בהן שהן עמלין בתורה וזהירין [במצוות] ובמעשרות [וכל וסת טובה היתה בהן]...' (תוספתא סוף מנחות – ירושלמי יומא א' א' לח ע"ג).

כניסות: 1057
קטגוריה: עדת קומראן-האייסים: מהות ואופי עידכון אחרון ב-חמישי, 30 מרס 2017 נכתב על ידי עורך אתר הדפסה דואל

אתר מגילות קומראן/ים המלח The DeadDea Scrolls

תובנות (בעזרת מחקרים אקדמיים) מתומצתות (רובם עד מעט עמודים תוך הרחבה בהערות שוליים) על מגילות קומראן/ים-המלח/מדבר יהודה/הגנוזות, דרכם בפירוש התנ"ך, זיהוי עדת קומראן כבני-צדוק הכוהנים ו/או האיסיים, והמחלוקות עם הפרושים-חז"ל, צדוקים והרקע ההיסטורי עד ומול החשמונאים-מכבים. המיקוד נסוב על העתקות/שיבושי המסורת וסיבותיהן אל המשנה, גמרא וספרות הפרושים – תושב"ע.

 

חופשיות שימוש והעתקה

באתר מגילות ים המלח אין זכויות יוצרים: מותר להפיץ את ההצעות לעיל והמידע שבדף זה באופן חופשי, ללא צורך בציון המקור, וכן מותר לשנות ולעבד לצורך שימוש בתוכן למסמכים אחרים. ניתן לקבל מידע נוסף ומענה לשאלות בתחום באמצעות פנייה לדוא"ל: scrollsqumran@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן