האם עדת קומראן הם כת ייחודית או אופיינית לכוהני התקופה?

48 ערי (בכללם ערי המקלט) לווים (ה' הוא נחלתם), עיר נוב לכוהנים, התקבצות בני (תלמידי) הנביאים (כמו לשמואל ולאלישע), נחמיה וקבוצתו (שרובם היו כוהנים ולווים) שמנתה כארבעת אלפים יהודים בכריתת אמנה חדשה, 300 נזירים במחלוקת בין שמעון בן שטח לאלכסנדר ינאי, האיסיים (רופאי הגוף) והתירופאטיים (רופאי הנפש) שמקפידים על אורח חייהם צנוע ותורני (ומתארם פילון האלכסנדרוני)        -        כל אלו דוגמאות לקבוצות/כתות שונות שהיו בעם ישראל מיום היווסדו ועד סוף ימי בית שני, כך שאין סיבה לראות את עדת קומראן כקבוצה מתבדלת וזרה לזרם המרכזי בעם ישראל. אדרבא, התורה וקבוצות אלו מעידות שהם אכן כפי שהם מזהים את עצמם - כוהנים, ואף מהכהונה הגדולה, ועוד שבידם הקאנון העיקרי של מסורת ישראל הכתובה – מגילות קומראן.

וחידוש מפתיע, שאפילו הפרושים הראשונים הנהיגו חוקים והלכות של חברות בקהילה (כת) כמפורט במסכת תוספתא דמאי, שדומים להלכות עדת היחד של קומראן.

ראשי הפרקים במאמר - תוכן עניינים אוטומטי (לא פעיל באתר):

תוכן

האם עדת קומראן הם כת ייחודית או אופיינית לתקופה?. 1

1.        בתנ"ך: ערי לווים וכוהנים, קהילות בני נביאים ומתבודדים. 2

2.        קהילות חסידים נזירים וכוהנים בימי בית שני3

3.        יחסית לישראל, התורה מחמירה עם החוקים לכוהנים שייבדלו3

4.        הכוהנים גם מקפידים על חוקי מוסר גבוהים יותר. 4

5.        גם הפרושים ניסו לפרוש מעם הארץ לקהילות, אך מציירים עצמם כנציגי העם וקרובים אליהם:4

6.        איסור לימוד ספרי קדמונים לתלמידים מתחילים:5

7.        מבדקים ושלבים בקבלה לקהילה:5

8.העונש העיקרי של הרחקת מעדת קומראן קיים עד היום כצורך פסיכולוגי עיקרי של נפש האדם - חיבור לקהילת חברים: חבורה-עדה. 6

  1. בתנ"ך: ערי לווים וכוהנים, קהילות בני נביאים ומתבודדים

כידוע, 48 ערים ניתנו לשבט לוי שיתפזר בעם ישראל ללמדם תורה ובתוך כך גם 3/6 ערי מקלט[2], למרות שאין חיוב מקראי לכוהנים להיפרד מערי הלווים.

  1. מעט ידוע לנו את אולי חייהם של הכוהנים בנוב, וארכיאולוגית אין בידינו שום ממצא (אפילו לו ידע המיקום המדויק, הערכה שבסביבות ירושלים/ עמק יזרעאל[4], בני בנימין העולים מבבל התיישבו בה במקום הכוהנים.
  2. בנוב היה המשכן עם ארון הברית וספר התורה, וכנראה אליהם נוספו מגילות קודש נוספות, והוקרבו בו קורבנות הציבור (לדעת חז"ל קורבנות אישיים היו מותרים בתקופה זו גם במזבח אישי).
  3. תיאור צורת המבנה בנוב אינו ברור, ותיאורו לוט בערפל. לחלק מהדעות נוב וגבעון נבנו לפי הדגם של משכן שילה.
  4. בדברי הימים ב' ל': "כי הכוהנים לה' יתקדשו למדי", ואורח חייהם של עדת קומראן המתואר במגילות הכיתתיות (ושרובו תואם לתיאורי האיסיים ורוב החוקרים מזהים את העדה ככוהנית), היה יכול להביא להשוואה מרתקת – אילו רק היה בידינו מידע על אורח חיי עיר הכוהנים.
  5. המעט והקשה שנלמד ודומה לעדת קומראן עולה מדו-שיח דוד ואחימלך בנוגע ללחם הפנים הקדוש  (שמואל א' כא'), ומצביע על שמירה וקיום טהרת המזון בכללים ספר ויקרא (ואף הפרושים הראשונים הקפידו על אכילת מאכלי חול בקודש[6].
    1. קהילות חסידים נזירים וכוהנים בימי בית שני

נחמיה (פרק י') וקבוצתו שמנתה כארבעת אלפים יהודים, שרובם היו כוהנים ולווים, כרתו אמנה חדשה (השווה את נבואת ירמיהו לא': "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-ה'; וְכָרַתִּי, אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת-בֵּית יְהוּדָה--בְּרִית חֲדָשָׁה").

כך גם תיאורו של ההיסטוריון-הפילוסוף-הסופר מבית שני במצרים, פילון האלכסנדרוני, על האיסיים (רופאי הגוף) והתירופאטייםיחסית לישראל, התורה מחמירה עם החוקים לכוהנים שייבדלו

בעלי המגילות מציינים את טומאות רוב עם הארץ: [ואתם יודעים ש]פרשנו מרוב הע]ם ומכול טומאתם] [ו]מהתערב בדברים האלה ומלבוא ע[מהם] לגב אלה". (אגרת מקצת מעשי התורה), שתואם לאמור בדברי הימים ב' ל': "כי הכוהנים לה' יתקדשו למדי".

מתוך ערך וויקיפידיה – "כהןhttp://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D": "התורה אוסרת על הכהנים איסורים מיוחדים אשר אינם חלים על שאר היהודים. איסורים אלו כוללים מגבלות על הנישואין ואיסור להיטמא למת אלא לבני משפחה מדרגה ראשונה. בעקבות זאת, כהנים אינם מורשים להיכנס לבית קברות לעמוד בד' אמות של מת או לשהות בחדר בו נמצא יהודי שמת."

  1. 1. נטישה והתרחקות מהעם כשחוטא זה מצווה

בתחילת ספר החשמונאים מצוין כי הרקע למרד הוא ההתבוללות הגדולה בקרב העם, כך קל וחומר שפחות הקפידו על דיני הטהרה.

הנביא ירמיהו (ט'): "מִי-יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר, מְלוֹן אֹרְחִים, וְאֶעֶזְבָה אֶת-עַמִּי, וְאֵלְכָה מֵאִתָּם:  כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים, עֲצֶרֶת בֹּגְדִים."

  1. הכוהנים גם מקפידים על חוקי מוסר גבוהים יותר

מלבד ההקפדה על החוקים המחמירים, שרובן בענייני טהרה וקורבנות, עדת קומראן, ככוהנים, הקפידו גם על מצוות הצדק והמוסר ברמה גבוהה, אולי ברמה כנדרש בתורה, או יותר, אולי היותם יותר שופטים ומורי הוראה. כך הדבר מפורט גם במגילות הכת, בעיקר בסרך היחד.

כנראה בשל כך, נשארו בית צדוק נאמנים וקנאים לה': "וְהַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם בְּנֵי צָדוֹק, אֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֶת-מִשְׁמֶרֶת מִקְדָּשִׁי בִּתְעוֹת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵעָלַי--הֵמָּה יִקְרְבוּ אֵלַי, לְשָׁרְתֵנִי; וְעָמְדוּ לְפָנַי, לְהַקְרִיב לִי חֵלֶב וָדָם--נְאֻם, אֲדֹנָי ה'" (יחזקאל מד').

  1. גם הפרושים ניסו לפרוש מעם הארץ לקהילות, אך מציירים עצמם כנציגי העם וקרובים אליהם:

גם לפרושים היו הלכות, שחלקן לא ברורות דים, בנוגע להתרחקות, בעיקר מעם-הארץ שאינו מקפיד על דיני הטהרה כמותם, וייתכן גם משחצנותם כתלמידי חכמים, להלן דוגמאות:

מסכת תוספתא דמאי א,ה: "אמר שלי הן חייב לעשר מעושרין הן נאמן"; " ב,ג  המקבל עליו להיות נאמן מעשר את שהוא אוכל ואת שהוא מוכר ואת שהוא לוקח ואין מתארח אצל עם הארץ"; ב,ט: " אמר איני מקבל עלי אלא לכנפים בלבד מקבלין אותו קבל עליו לטהרות ולא קבל עליו לכנפים אף על הטהרות אינו נאמן"; ועוד רבים..

"ב,ב  המקבל עליו ארבעה דברים מקבלין אותו להיות חבר שלא ליתן תרומות ומעשרות לעם הארץ ושלא יעשה טהרות אצל עם הארץ ושיהא אוכל חולין בטהרה."

"ב,ט  הבא לקבל עליו אם היה נוהג מתחלה בצינעא מקבלין אותו ואחר כך מלמדין ואם לאו מלמדין אותו ואחר כך מקבלין אותו ומלמדין אותו והולכין ומקבלין לכנפים ואחר כך מקבלין לטהרות".

להרחבה ראה: ספר מגילת הסרכים של יעקב ליכט הוצאת מכון ביאליק, עמ' 296.

בכל אופן: "היה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו  - לא יכנס לבית המדרש" (בבלי ברכות כח', א'), כפי שהיו תנאי כניסה והתקדמות בעדת קומראן.

  1. איסור לימוד ספרי קדמונים לתלמידים מתחילים:

ספרות הפרושית של 'הקבלה', כוללת את ספרות היכלות וספר הזוהר, שאלו משמרים מסורות של ספרי קדמונים מהקאנון הקומראני (כגון תורות מחנוך בן ירד, שמות ומסורות ממלאכים), ולכן, למרות שהם מאוחרים לתנ"ך במועד כתיבתם/עריכתם, הרי שהם דומים יותר לספרות הקדמונים.

כך יוצא אפוא, שהאיסור הפרושי ללימוד קבלה וזוהר למתחילים (מותר רק לתלמידי חכמים)[10] נוספים, שכנראה חלקם הם ספרי הקדמונים, והדבר עולה כמובן עם הפסוקים שהם העקרונות בעניין: "הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם", יחד עם: "סוד ה' ליראיו". במגילת ברית דמשק כתוב במפורש כי הם (עדת קומראן) חידשו את המצוות הגלויות והנסתרות.

מאידך, לעדת קומראן יש ספרות בתר מקראית, המכונת 'פשרים', והיא מפרשת את ספרי הנביאים האחרונים, שלרוב הם סתומים (בחידות, בניגוד לדקדוק של תורת משה). אפשר לראות גם בספרות מאוחרת זו, סודות של הבנת דברי הנביאים בפרשנותם ויישומם האקטואלימבדקים ושלבים בקבלה לקהילה:

במגילה אגרת מקצת מעשי התורה שבגלל זה עזבו את ירושלים: [ואתם יודעים ש]פרשנו מרוב הע]ם ומכול טומאתם] [ו]מהתערב בדברים האלה ומלבוא ע[מהם] לגב אלה".

כנראה שאחד מהתפקידים של הטהרה, להבדיל את עם ישראל מטומאות[13]). יתרה מזו, באתר קומראן נמצאו 4 דרגות של טהרה במקוואות, שכנראה הגבוה שייך למורה הצדק – הכוהן הגדול[15]) על טהרה (היות והדינים של כוהנים מחמירים מישראל), אך לכך יש להוסיף את הסיבה הנוספת, שרבים מהחוקרים טועים או מתעלמים ממנה, והיא התנאי הקבלה במדרג לכניסה לאיכות הקודש וסודות הקהילה והתורה.

ההלכה-הנוהל של בדיקת תלמידים חדשים תוך מבדקים ותקופת מעבר, היא העיקרון לבחירת תלמידי החכמים וראשי הקהילה טובים וראויים, לצד הקהילה עצמה. כך היום עושים יישובים קהילתיים שבוחנים משפחות שמעוניינות לחבור ליישובם, וכך עושים במקומות עבודה טובים (כמו היי-טק ומשרדים ורשויות המדינה) וכך רואים יפה ככל שעולים ביחידות העלית של הצבא (ועל זה הדרך – תנאי הקבלה לעדת הטהרה והקדושה הגבוהה בעם ישראל, צריכה להיות הגבוהה ביותר).

  1. העונש העיקרי של הרחקת מעדת קומראן קיים עד היום כצורך פסיכולוגי עיקרי של נפש האדם - חיבור לקהילת חברים: חבורה-עדה

בארבעת המגילות הכיתתיות לחוקי עדת היחד (סרך היחד, ברית דמשק בהשלמה מהגניזה, 265Q4) צורת העונש העיקרית הינה הרחקת העבריין מקרב החבורה-העדה, בין הרחקה מוחלטת לתמיד, דהיינו גירוש וסילוק סופי, לבין הרחקות זמניות, עם איסורים שונים של השתתפות בטהרה וכמות המזון.

לכאורה, נראה עונש מוזר שאינו תואם ורלוונטי לסוגי החטאים/עבירות, אך כנראה הצורך להיות מחובר לקהילה קדושה-אמונית-טהורה-עוצמתית כזו – כעדת קומראן, היא בלשון הפרושים: "או חברותא או מיתותא" (חוני המעגל; ריש לקיש), ולפי תיאוריית הצרכים של אברהם מאסלו הן שתי הדרגות לפני העליונה: כבוד והערכה; שייכות זהות ואהבה.

ý     לקריאת המגילות הגנוזות, מאמרים, שיעורים ומחקרים בתחום, ניתן להיעזר בדף הקישורים (לחץ כאן למעבר לדף).

תוספות/לעריכה:

  • יריבי אנשי המגילות מכונים:"אנשי העוול", "איש בליעל", "עדת בוגדים סרי דרך", "כוהני הרשע", "ממשלת בני עוול", "גורל חושך". כינוי למפרשים את התורה שלא כפרשנות הפשט האלוהית: "להסגירם לחרב נקמת נקם ברית בעבור אשר דרשו בחלקות ויבחרו במהטלות" (ברית דמשק 1, 17-18) וכן "מטיף הכזב אשר הטעה רבים" (פשר חבקוק י' 9).

הערות השוליים (המקורות, הרחבות והסברים מפורטים):

מחקר מאלף כתב מ'ויינפלדעלהקירבההמרובה בין הדפוסים הארגוניים והתקנות של

אנשי קומראן לבין אלו של חבורות דתיות שונות אשר פעלו ברחבי העולם ההלניסטי.32

ויינפלדהצביע על מקבילות בין תקנון החברה בקומראן לבין תקנונים דומים שהיו

רווחים באותה תקופה בחבורות הלניסטיות; המקבילות הן בתחומים הבאים:(א)סדרי

קבלת חבר חדש;(ב)כינויי הכת;(ג)מועצת הכת;(ד)הכהן, המבקר;(ה)תקנון

העונשים על עבירות (הפרת משמעת, מוסר, צניעות, פגיעה בחברים, רכילות, גרוש);

(ו)תקופת מבחן למועמד;(ז)חידוש התקנות;(ח)מייסד האגודה ועוד.ויינפלד

הדגים היטב את הדמיון הרב שבין האגודות החברתיות השונות, ואף כי הבחין הוא

בהבדלים שבין התקנות הפגאניות לאלו שמקורן יהודי - וקשריהן לנצרות הקדומה - קצת

מפתיע לקרוא בסיום דבריו את המסקנה הבאה:

ההקבלות האלו מלמדות אותנו כי אין לדבר על השפעות הכת על הנצרות או

להיפך... לפנינו נוהג מקובל של כינון אגודות בימים ההם. אין גם מקום

לטענה שנוהג זה יסודו ביוון וחדר לארץ ישראל בתקופה ההלניסטית, כיוון

שבמצרים מצאנו אגודות דומות עוד מהתקופה הפרסית.

לכאורה אם נתעלם מן הטענה האחרונה הנוגעת לאגודות המצריות הקדומות יחסית חובה

לשאול מדוע אחר כל ההקבלות שהביא איןויינפלדמשוכנע כי הצליח להוכיח מעבר

תרבותי מחברה אחת לאחרת? מדוע לא נראה את כת קומראן על רקע אגודות דומות בנות

התקופה, וממילא נייחס להן קשרי גומלין סמויים אשר יסבירו לצופים ממרחק הזמן את

הדמיון החברתי הרב שבין התופעות הנדונות? דומני שבכל זאת הצדק עםויינפלד, אך

קודם שתתברר הסיבה לכך, היינו מדוע אין להתרשם על נקלה משפע המקבילות

התרבותיות, יש לבחון מחקר נוסף העוסק בסוגיה שלפנינו.

ד'מנדלסערך השוואה בין אנשי הכת לבין אוטופיה הלניסטית המתארת את החברה

הרצויה.33הוא הקביל את שתי החברות, זו מקומראן וזו ההלניסטית, מן הבחינות

הבאות:(א)היבדלות;(ב)אחווה;(ג)הנהגה (גיל וכהונה);(ד)שיתוף כספי;(ה)

הסתפקות במועט (אוכל ולבוש);(ו)סדרן עבודה;(ז)חקלאות;(ח)טבילה;(ט)

איסור כניסת בעלי מום לחברה;(י)איסור נישואין;(יא)מבחן קבלה;(יב)העדר

מקדש;(יג)השקפה דואליסטית;(יד)פנייה אל השמש;(טו)התעניינות באסטרולוגיה;

(טז)פיסיוגנומיה;(יז)כתב סתרים;(יח)ניצול סגולות מרפא של צמחים.

ניתן לערער על חלק מההשוואות ודרכי ההקבלה אם כי לענייננו כאן אין לכך

חשיבות.34השאלה המעניינת אותנו היא בעיקרו של דבר עד כמה תקפות ההקבלות

השונות? ובלשון אחרת,האמנםהושפעו אנשי הכת בקומראן מדרכי החשיבה של בני

העולם ההלניסטי בתקופתם?

לצורך הדיון נערוך תחילה הקבלה עם תופעה חברתית בת זמננו ולאחר מכן נעסוק

בבעיה מן ההיבט האנתרופולוגי. ניקח לדוגמה את הצבא הישראלי המוכר לכל ונבחן

אותו מן ההיבט החברתי. בהתאמה להקבלות שלעיל נמצא בו את התופעות הבאות:(א)

היבדלות - אנשי הצבא מסתגרים במחנות משלהם;(ב)אחווה - ידועות התופעות של

'אחוות לוחמים'ו'גאוותיחידה' הקרובה לכך;(ג)הנהגה - לגיל משמעות חשובה

בהנהגה (בעיקר בראשית תקופת השירות);(ד)שיתוף כספי - לחייל אין ציוד פרטי

משלו, לבד ממה שהביא מביתו, והכול מקבל הוא ממרכז אספקה;(ה)הסתפקות במועט -

ה'אוכלהצבאי' הוא שם דבר לאוכל ירוד בטיבו ואף הלבוש הצבאי האחיד והמשותף

רחוק מלייצג עושר;(ו)סדרן עבודה - המפקד קובע לחייליו מה לעשות ומתי;(ז)

חקלאות - החיילים כיום אינם עובדים לפרנסתם, אך בימים עברו -בתקופה העתיקה או

לחילופין בפלמ"ח - עבדו חיילים בחקלאות;(ח)איסור כניסת בעלי מום לחברה - אכן

אין בעלי מום ביחידות צבאיות (קרביות);(ט)איסור נישואין - הצבא אמנם אינו

אוסר נישואין אך בפועל כמעט כל החיילים רווקים;(י)מבחן קבלה - החייל החדש

עובר 'גיבוש' וטירונות המהווים מבחן קבלה למסגרת הצבאית ומלמדים על ההתאמה של

הטירון למסגרת החברתית החדשה;(יא)התעניינות באסטרולוגיה - לוח זריחת הירח

והשמש מצוי בצבא כמו גם התעניינות בכוכבים לצורכי ניווט ומבצעים;(יב)

פיסיוגנומיה - דומה שהחשיבות למראה החיצוני אינה אלא המשך ופיתוח של הרעיון

שבא לידי ביטוי לעיל ביחס לבעלי מום;(יג)כתב סתרים - אף בצבא מקובל להצפין

חומר צבאי. ראוי עוד להוסיף עוד שתי הקבלות בין הצבא המודרני לבין החברה

בקומראן:(א)שתי החברות מתכננות לצאת למלחמה נגד אויביהם בבא השעה;(ב)

האירועים בשתי החברות נשמרים בסוד וכתב הסתרים אינו אלא פרט קטן מן התופעות

המהותיות לחברות השונות.35


[2]"וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ." (דברים יח').  "וּלְשֵׁבֶט הַלֵּוִי לֹא נָתַן מֹשֶׁה נַחֲלָה ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא נַחֲלָתָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם" (יהושע יג').       מתוך ערך וויקיפידיה – "ערי לווים": "ערי הלויים חולקו בין בני גרשון, קהת ומררי כך שלכהנים ולבני גרשון מספר הערים היו 13 כל אחד, לאחריהם בני מררי 12 ולאחריהם בני קהת הלויים 10. ערי הלויים שהיו שייכות לכהנים נקראו גם ערי כהנים."

[4]שמ"א כב' 19.

[6]"בני צדוק הכוהנים שומרי הברית.  בני צדוק הכוהנים" סרך היחד 5, 2, 9 (ליכט תשכ"ה 123, 131); סרך העדה 1, 2, 25 (שם 252, 260). ברית דמשק |||, 21; |V, 1, 3-4, V, 5; פשר ישעיה 4Q136Q 23:  זה הסרך לכול עדת ישראל באחרית הימים בהספ[ם ליחד להתה]לך על פי משפט בני צדוק הכוהנים", סרך העדה 1, 1-2.  "בני צדוק הכוהנים אשר אשר בחר בם אל לחזק את בריתו. סרך הברכות 3, 22-3.  ב]ני צדוק הכוהנים הנה המ[ה] מדרש התורה האחרון" ברית דמשק נוסח קומראן.   "ובני צדוק הם בחירי ישראל קריאי השם", ברית דמשק נוסח גניזה.   בני צדוק. מלחמת בני האור בבני החושך 10, 13.   "   סוד קודש הקודשים לאהרון   מעון קודש הקודשים לאהרון  בית קודש לאהרון  ומהארון שורש מטעת", ברית דמשק.   "הכוהן בראש כל עדת ישראל", מלחמת בני האור בבני החושך.   "הכוהן אשר יפקוד את הרבים";     "בעת ההיא יבדילו אנשי היחד בית קודש לאהרון להיחד קודש הקודשים [...] רק בני אהרון [כיה המה] ימשלו במשפט ובהון" סרך היחד 9, 6-7.   בן סירא: "הודו לבוחר בבני צדוק לכהן".

[8] כולל גם ידיעות נסתרות שלפי התנאים נתנו רק לתלמידי חכמים בראשי פרקים: המרכבה, בראשית, שם ה'.

[10] וסיפור מספר היובלים שבימי קדם נמצא לוח שמיים של הזמנים, ונגנז.

[12] ופסוק מפורש על כל עם ישראל, והרבה פסוקים בתורה וביחזקאל על תפקידם העיקרי זה של הכוהנים.

[14] וכך גם מתואר במשנה על הטבילה והמקווה של הכוהן הגדול טרם יום הכיפורים.

[15] החוקרת מסכמת שאין החמרה של עדת קומראן יחסית לפשט התורה, אלא רק ביחס לגישה המקלה של הפרושים. 

כניסות: 3712
קטגוריה: עדת קומראן-האייסים: מהות ואופי עידכון אחרון ב-שבת, 24 יוני 2017 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

אתר מגילות קומראן/ים המלח The DeadDea Scrolls

תובנות (בעזרת מחקרים אקדמיים) מתומצתות (רובם עד מעט עמודים תוך הרחבה בהערות שוליים) על מגילות קומראן/ים-המלח/מדבר יהודה/הגנוזות, דרכם בפירוש התנ"ך, זיהוי עדת קומראן כבני-צדוק הכוהנים ו/או האיסיים, והמחלוקות עם הפרושים-חז"ל, צדוקים והרקע ההיסטורי עד ומול החשמונאים-מכבים. המיקוד נסוב על העתקות/שיבושי המסורת וסיבותיהן אל המשנה, גמרא וספרות הפרושים – תושב"ע.

 

חופשיות שימוש והעתקה

באתר מגילות ים המלח אין זכויות יוצרים: מותר להפיץ את ההצעות לעיל והמידע שבדף זה באופן חופשי, ללא צורך בציון המקור, וכן מותר לשנות ולעבד לצורך שימוש בתוכן למסמכים אחרים. ניתן לקבל מידע נוסף ומענה לשאלות בתחום באמצעות פנייה לדוא"ל: scrollsqumran@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן