המנון התקווה מהמגילות – השוואה בין מזמור אהבה לירושלים לבין שירת התקווה (בהפרש של כ-2,000 שנה):

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Portal/Nose/SafaEvrit/ShirAhava.htm

בין מזמור אהבה לירושלים (מגילות קומראן) המנון שירת התקווה

אזכירך לברכה ציון

בכל מאודי אני אהבתיך ברוך לעולמים זכרך

גדולה תקותך, ציון, ושלום תוחלת ישעותך לבוא

דור ודור ידורו בך

המתאווים ליום ישעך וישישו ברוב כבודך

ודורות חסידים תפארתך

זיו כבודך יינקו וברחובות תפארתך יעכסו

חסדי נביאייך תזכורי במעשי חסידייך תתפארי

טהר חמס מגווך שקר ועוול נכרתו ממך

יגילו בנייך בקרבך וידידיך אלייך נלוו

כמה קוו לישועתך יתאבלו עלייך תמיד

לא תאבד תקוותך, ציון, ולא תשכח תוחלתך

מי זה איבד צדק או מי זה מילט בעוולו?

נבחן אדם כדרכו איש כמעשיו ישתלם

סביב נכרתו צריך, ציון, ויתפזרו כל משנאייך

ערבה באף תשבחתך, ציון, מעלה לכל תבל

פעמים רבות אזכירך לברכה בכל לבבי אברכך

צדק עולמים תשיגי ברכות נכבדים תקבלי

קחי חזון דובר עלייך וחלומות נביאים תתבעך

רוחמי ורחבי, ציון,

שבחי עליון פודך

תשמח נפשי בכבודך.

כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה

נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה

וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח, קָדִימָה

עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה –

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ

הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם

לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ

אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם.

שיר ישן נושן אהבה לירושלים, ראשיתו במילים "אזכירך לברכה ציון, בכל מ[א]די אני אהבתיך ברוך לעולמים זכרך, גדולה תקותך ציון ושלום ותוחלת ישועתך לבוא"; באמצעיתו שורה המקבילה למילות 'התקווה', שנפתלי הרץ אימבר, כמובן, לא ידע על קיומה, "לוא ת[א]בד תקותך ציון ולא תשכח תוחלתך"; וסופו בקריאה המחייבת את כולנו גם היום: "רומי ציון, שבחי עליון פודך, תשמח נפשי בכבודך". עדות לזיקת הנצח של עם ישראל לציון, תקדים היסטורי יחידי בעולם כולו, לכך שעם שאחרי שהיה נפוץ בכל קצווי תבל במשך אלפיים שנה, חזר למולדתו, חידש את ריבונותו בארצו, הקים בה את מדינתו אחרי אלפיים שנה, וללא מאמץ מיוחד את שכתבו אבות אבותינו לפני יותר מאלפיים שנה: אנו יכולים לקרוא את אותן אותיות במדויק: "הקרן הקיימת הרוחנית שלנו" (ח"נ ביאליק), והמסרים דומים להגותם של אנשי הרוח וסופרי הדעת בישראל שבדורות האחרונים:

הרמב"ן – רבינו משה בן נחמן – הגיע לירושלים בראשית המאה הי"ג. הוא כתב מבירתנו הקדושה לבנו איגרת, ובה נאמר, בין היתר: "יברכך ה' בני נחמן וראה בטוב ירושלים...בירושלים עיר הקודש אני כותב אליך ספרי זה כי שבח והצלה זכיתי ובאתי [אליה] לשלום...ומה אגיד בעניין הארץ כי רבה העזובה וגדול השממון...וירושלים יותר חרבה מן הכל וארץ יהודה יותר מן הגליל" (1267).

יהודה הלוי כתב מספרד: "יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב ! לך נכספה נפשי מפאתי מערב".

רבי שלום שבזי כתב מתימן: "קריה יפהפיה משוש לערייך, עיר נאמנה את למלכך ושרייך, יום אזכרה יפעת צבעייך, לך כתה נפשי לשכון בחצרייך".

שלמה מולכו כתב מסלוניקי בשושנת המלך:"שורש ישי עומד לנס, נדחי ישראל יקבץ יכנס, יקבץ ויהיו לנס, בחוצות ירושלים".

הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מאנשי 'העלייה השנייה', רבה האשכנזי הראשון של ארץ ישראל, כתב במחצית הראשונה של המאה העשרים ב 'חזון הגאולה' שלו: "בנו את ירושלים, שכללוה ופארוה, הציבו בה לכם יד ושם...וכל אשר נהיה יותר עסוקים...לשכלל את ירושלים ולפארה, וכל אשר ימלא אויר עולמנו מקצה בחשק בנין ירושלים והדר שכלולה, כן יוסיף אור רוח קודש ד' אשר בתוכיות נשמתנו להופיע להתלהב, ומלחמת קיומנו הרוחנית תקח לה צורה חיובית...צריכים לבוא לעיר ישראל ולבוא אליה ברוח קודש חמוש גבורת אלוהים".

דוד בן-גוריון, שלוש שנים אחרי הקמת המדינה, בז' בסיוון תשי"א, בשעה שבן-גוריון קיבל את אזרחות הכבוד של ירושלים, הוא הדגיש: "ירושלים היא בירת ההיסטוריה היהודית, היא בירת הרוח העברית, היא בירת נצח ישראל. היא יותר מכולן צריכה להיות דוגמא גם לארץ כולה וגם לאומה כולה, מכיוון שירושלים איננה שייכת רק לארץ, ירושלים שייכת גם לאומה, עליה להיות לדוגמה לכל בית ישראל בארצו בתפוצות. מאחדים אותנו דברים עיקריים, מאחד אותנו קבוץ גלויות, מאחד אותנו בנין הארץ, מאחד אותנו בטחון הארץ, מאחדת אותנו קדושת ירושלים. עצם ירושלים צריכה להיות גורם של אחווה ושל ליכוד ושל כבוד יהודי".

'שיר אהבה לירושלים', שהתגלה במחצית המאה העשרים במערות קומראן, ליד ים המלח, הוא אחת הדוגמאות הנהדרות לשפת הנצח שלנו. הוא מובא להלן הן בצילום מדויק של המקור, על גבי קלף קדום, והן בשורות אלפה-ביתיות מודרניות (אקרוסטיכון). כל אחד ואחד יכול בקלי-קלות, לקרוא בשני הנוסחים במקביל ולהשוות ביניהם.

לו אנשי הבית השני, שראשיתו במאה השישית לפני הספירה, היו קמים היום לתחייה הם היו קוראים כהרף עין את 'שיר האהבה לירושלים'. על שפת ים המוות נמצאו בשנת 1947, ממש ערב הקמתה של מדינת ישראל, מאות מגילות וקטעי מגילות, המהווים הוכחה חותכת לחיי הנצח של עם ישראל ולקשר הבלתי ניתק של העם לארצו ולשפתו.

'שיר האהבה לירושלים', אמנם התגלה רק לפני כמה עשרות שנים אך הוא נשאר חבוי במגירות אנשי המדע והחוקים. השיר הינו  הוא עוד עדות לזיקת הנצח של עם ישראל לירושלים.

כידוע, ירושלים ליוותה כל יהודי השכם וערב, כולל בתפילות רבות, בברכות, בעת החופה ובשעת בניין בית חדש ועוד ועוד. הגעגועים לירושלים פרצו בכל לב יהודי מפינות העולם השונות. רבי שלום שבזי כתב מתימן "קריה יפהפיה משוש לערייך, עיר נאמנה את למלכך ושרייך, יום אזכרה יפעת צבעייך, לך כתה נפשי לשכון בחצרייך". שלמה מולכו כתב מסלוניקי בשושנת המלך:"שורש ישי עומד לנס, נדחי ישראל יקבץ יכנס, יקבץ ויהיו לנס, בחוצות ירושלים". יהודה הלוי כתב מספרד: "יפה נוף משוש תבל קריה למלך רב ! לך נכספה נפשי מפאתי מערב".

עתה, אחרי שהחלנו לקומם את הריסות ארצנו, מי ייתן, וכדברי בן-גוריון, ירושלים תהווה גורם של אחווה ומקור של כבוד וגורם מלכד לכולנו. מי ייתן ויתגשמו בנו, במהרה בימינו, דבריו של ישעיהו הנביא: "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט, עד כי יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער".

תוספות/לעריכה:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Portal/Nose/SafaEvrit/ShirAhava.htm

כניסות: 3019
קטגוריה: עדת קומראן-האייסים: מהות ואופי עידכון אחרון ב-חמישי, 09 פברואר 2017 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

אתר מגילות קומראן/ים המלח The DeadDea Scrolls

תובנות (בעזרת מחקרים אקדמיים) מתומצתות (רובם עד מעט עמודים תוך הרחבה בהערות שוליים) על מגילות קומראן/ים-המלח/מדבר יהודה/הגנוזות, דרכם בפירוש התנ"ך, זיהוי עדת קומראן כבני-צדוק הכוהנים ו/או האיסיים, והמחלוקות עם הפרושים-חז"ל, צדוקים והרקע ההיסטורי עד ומול החשמונאים-מכבים. המיקוד נסוב על העתקות/שיבושי המסורת וסיבותיהן אל המשנה, גמרא וספרות הפרושים – תושב"ע.

 

חופשיות שימוש והעתקה

באתר מגילות ים המלח אין זכויות יוצרים: מותר להפיץ את ההצעות לעיל והמידע שבדף זה באופן חופשי, ללא צורך בציון המקור, וכן מותר לשנות ולעבד לצורך שימוש בתוכן למסמכים אחרים. ניתן לקבל מידע נוסף ומענה לשאלות בתחום באמצעות פנייה לדוא"ל: scrollsqumran@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן