משמעות שפת הקודש - עברית (בתנ"ך, במגילות ים המלח, בתלמוד, וכיום)

כמובן שה' אלוהים ברא את העולם בשפה העברית (בדיבור: ה' דיבר – דבר הוא השם הכללי לכל עצם ואירוע), ועד היום רק בעברית המילה 'אדם' (בן-אנוש) מקורה ושורשה ל'אדמה', וכן שמות בעלי החיים שנתנו להם אדם וחוה הם כמהותם ותפקידם, כמו רבים מהשמות בתנ"ך, וכן שמות עצם רבים ובעלים, שרק בעברית (לעיתים גם בשפות שמיות נוספות) המילה/השורש מבטאת את משמעות (קראו לילד בשמו').

לפי ספר היובלים, אברהם חידש את השימוש בשפה העברית[2].

הטיית המילים – "אהיה אשר אהיה" (שמות):

ה' עונה למשה רבינו ששמו "אהיה אשר אהיה", למרות שניתן להבין זאת כתשובה עניינית להבנת מציאותו של ה' בעתיד הושעת ישראל ממצרים ("אני ראשון אף אני אחרון", אך עדיין יש בתשובה זו גם ממשמעותו של ה', שאינה תלויה בזמן (שהרי הוא ברא את הזמנים שלנו ביום הרביעי לבראשית ע"י השמש הירח והכוכבים).

כמו כן, אותיות האו"י (באנגלית: vahols), משמשות להטיית זמן בין הזמנים, לגופים השונים, ולכן כאשר מוסיפים את אותיות שם ה', מתממש שמו: "אהיה אשר אהיה". לכן יש חשיבות לכתיב מלא בכתיבת קודש (וכנראה כתיב חסר בכתיבת דברי חולין).

כך גם הלשון הספרותית של ו' ההיפוך, מאפשרת משחק זמנים בין מה שהיה, כ'אבות סימן לבנים'.

מגילות קומראן נכתבו ברובם בשפת הקודש (עברית), ולא זו גם זו, אלה בכתיב מלא. מאידך, התלמוד-הגמרא נכתבה בשפה הארמית.

יתכן ובימי אנוש היתה השפעה לכך:  וּלְשֵׁת גַּם-הוּא יֻלַּד-בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל, לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'.  (בראשית ד,כו).

חיבור משפטים – "תורת חיים היא" (משלי):

אמות הקריאה בשפה העברית, הן אותיות האו"י (vahols), משמשות לחיבור בין אותיות ומילות הקודש-עברית, ובכך הם מוסיפות את שם ה' (הוויה) למשפטים, ויוצא זמן בלתי עוצר בין שלושת הזמנים (עבר, הווה, עתיד).

גילוי המ' העלה כי בשיטת הכתיב של נוסח המסורה כמעט לא חלו שינויים באלף השנים שבין הטקסטים הקדם-מסורתיים ובין כתבי היד המסורתיים מימי הביניים. לדעת כמה מהחוקרים, הכתיב של נוסח המסורה משקף נהגי כתיבה של השנים 350-550 לפני הספירה, ויש המייחסים אותו לעזרא. במהלך הדורות נוסחו כללים לפיהם פועלת מערכת הכתיב במקרא. קיים חוסר עקביות מסוים במנהגי הכתיב, המשקף את העובדה שלא כל הספרים נערכו סופית באותה תקופה. באופן זה ניכרת נטייה לכתיב מלא יחסית בספרים המאוחרים אל מול הכתיב החסר בספרים הקדומים יותר. באופן כללי ניכר כי התורה וספר מלכים מייצגים כתיב שמרני חסר במיוחד והם בעלי עקביות פנימית גבוהה אל מול קהלת, שיר השירים, מגילת אסתר, עזרא, נחמיה ודברי הימים המשקפים כתיב מלא במיוחד.

תוספות/לעריכה:

  • פרופ' עימנואל טוב, עורך ראשי של מגילות קומראן, פרשנות המקרא בקומראן: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=20097
  • השפה העברית לפי צוואת עברית של ראובן מסוף הרטום.

איבוד שפת הקודש - העברית[4]. עוד סיבה לכך היא:

ארץ ישראל ממוקמת בתוך נחלתו של שם[6], והמשמעות אקטואלית גם לימינו, בעימות המדיני נגד הפלשתינים. לפי מקור זה, עם ישראל לא היה הכובש הראשון, אלא החזיר למעשה את נחלת אבותיו – שם. יוצא, שזו הסיבה הארכיאולוגית והמחקרית שעיקר הממצאים באזור מצביעים על אורח-חיים בשפה כנענית, ולא בשפת הקודש. מקור זה התגלגל ל: מדרש ספר הישר, גמרא , לפירוש רש"י בבראשית.

אברהם אבינו – חידוש השפה העברית: אותיות האו"י (vahols אימות קריאה) משמשות לחיבור בין אותיות ומילות הקודש-עברית, ובכך הם מוסיפות את שם ה' למשפטים, ויוצא זמן בלתי עוצר בין שלושת הזמנים (עבר, הווה, עתיד). כמו כן, אותיות האו"י vahols, משמשות להטיית זמן בין הזמנים, לגופים השונים, ולכן כאשר מוסיפים את אותיות שם ה', מתממש שמו: "אהיה אשר אהיה". כאשר הגמרא בלשון שנייה לקודש (ארמית), מגילות קומראן בשפת הקודש קודשים (עברית), והיא בכתיב מלא. יתכן ובימי אנוש היתה השפעה לכך:  "וּלְשֵׁת גַּם-הוּא יֻלַּד-בֵּן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ אֱנוֹשׁ; אָז הוּחַל, לִקְרֹא בְּשֵׁם ה'" (בראשית ד'). גילוי מגילות קומראן העלה כי בשיטת הכתיב של נוסח המסורה כמעט לא חלו שינויים באלף השנים שבין הטקסטים הקדם-מסורתיים ובין כתבי היד המסורתיים מימי הביניים. לדעת כמה מהחוקרים, הכתיב של נוסח המסורה משקף נהגי כתיבה של השנים 350-550 לפני הספירה, ויש המייחסים אותו לעזרא. במהלך הדורות נוסחו כללים לפיהם פועלת מערכת הכתיב במקרא. קיים חוסר עקביות מסוים במנהגי הכתיב, המשקף את העובדה שלא כל הספרים נערכו סופית באותה תקופה. באופן זה ניכרת נטייה לכתיב מלא יחסית בספרים המאוחרים אל מול הכתיב החסר בספרים הקדומים יותר. באופן כללי ניכר כי התורה וספר מלכים מייצגים כתיב שמרני חסר במיוחד והם בעלי עקביות פנימית גבוהה אל מול קהלת, שיר השירים, מגילת אסתר, עזרא, נחמיה ודברי הימים המשקפים כתיב מלא במיוחד.

לקריאת המגילות הגנוזות ומאמרים ושיעורים ומחקרים בתחום, ניתן להיעזר בדף הקישורים (לחץ כאן למעבר לדף).

הערות השוליים (המקורות, הרחבות והסברים מפורטים):


[2] אם כי בספר מלכים כתוב יהודית, אך בספר עזרא כתוב עברית (ולא אשדודית).

[4] מהפכת השפה (קרויה גם "המהפכה הלשונית"), שלפי דעת חוקרים שסבורים שעולם קיים כ-13 מילארד שנה, התחילה לפני כ-10,000 שנה בלבד. זאת, למרות שלדעתם האבולוציה היא מאוד איטית, וההתפתחות מתקדמת בקצב של מיליוני שנים (ולכן לדעתם אין הוכחה מדעית למאקרו-אבולוציה), מהפכת השפה היא לא רק ההפך הגמור בקצב הזמן המסחרר שלה, אלא גם אינה מצביעה על התפתחות כלל, שכן האותיות והידע הלשוני הקדום היה מפותח מימינו, שכן חלה ירידת הדורות בלהגים ובטעמי השפה, ויתרה מזו, התיארוך קרוב לבריאת העולם המקראי. יצויין כי באופן דומה, גם המהפכה החקלאית, לדעת החוקרים, כוללת את שלושת הניסים שסותרים את הקווים של האבולוציה: הופעה פתאומית רק לפני כ-6,000 שנה בממוצע בין היבשות (קרוי בפיהם "מהפכת החקלאות/הנאוליתית"), הדגנים הקדומים בריאים יותר מהיום (אבולוציה הפוכה), תיארוך היווצרותם ושימושם ע"י האדם קרוב לבריאת העולם המקראי.

[6]"וילך חם ובניו אל הארץ אשר נפלה לו בגורל נחלתו אל ארץ הנגב. (מא) וכנען ראה את ארץ הלבנון עד נחל מצרים כי טובה היא מאוד, ולא הלך אל ארץ נחלתו מערבה לים. (מב) וישב בארץ לבנון ממזרח וממערב לארץ הירדן ועש שפת הים לארכו. (מג) ויאמרו אליו חם אביו וכוש ומצרים אחיו לאמור: הן נאחזת בארץ לא לך, אשר לא נפלה לנו בגורל. (מד) לא תעשה כן, כי אם תעשה כה אז נפול תפול בחרב גם אתה גם בניך בארץ והייתם לאלה. (מה) כי בחוזק החרב נאחזתם, ובחזקת החרב יפלו בניך ונכרת לעולם. (מו) אל תשב בארץ מגורי שם, כי לשם ולבניו נפלה בגורל לנחלה. (מז) ארור אתה וארור תהיה מכל בני נוח, באלה אשר נשבענו לפני השופט הקדוש ולפני אבינו נח.(מח) ולא שמע בקולם, וישב בארץ לבנון מן חמת עד לבוא מצרימה, הוא ובניו עד היום הזה, על כן קרא לארץ ההיא כנען." (ספר היובלים, פרק י').

כניסות: 3045
קטגוריה: עדת קומראן-האייסים: מהות ואופי עידכון אחרון ב-חמישי, 09 פברואר 2017 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

אתר מגילות קומראן/ים המלח The DeadDea Scrolls

תובנות (בעזרת מחקרים אקדמיים) מתומצתות (רובם עד מעט עמודים תוך הרחבה בהערות שוליים) על מגילות קומראן/ים-המלח/מדבר יהודה/הגנוזות, דרכם בפירוש התנ"ך, זיהוי עדת קומראן כבני-צדוק הכוהנים ו/או האיסיים, והמחלוקות עם הפרושים-חז"ל, צדוקים והרקע ההיסטורי עד ומול החשמונאים-מכבים. המיקוד נסוב על העתקות/שיבושי המסורת וסיבותיהן אל המשנה, גמרא וספרות הפרושים – תושב"ע.

 

חופשיות שימוש והעתקה

באתר מגילות ים המלח אין זכויות יוצרים: מותר להפיץ את ההצעות לעיל והמידע שבדף זה באופן חופשי, ללא צורך בציון המקור, וכן מותר לשנות ולעבד לצורך שימוש בתוכן למסמכים אחרים. ניתן לקבל מידע נוסף ומענה לשאלות בתחום באמצעות פנייה לדוא"ל: scrollsqumran@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן