התפילות המגוונות בקומראן שהן המקור לרוב תפילות הפרושים-חז"ל המצומצמות

ניתן לצפות בסרטון על הקראה והסבר מאמר זה ביוטיוב: https://youtu.be/_TKc_T4J6YE

חלק ממכלול האוצר הבלום של הספרות התורנית במגילות קומראן, היא ספרות התפילה הענפה, שחלקה אף הועתקה בהמשך לפרושים (כגון מבן סירא וסרכי הברכות וההודיות לתפילת העמידה-18).

אך לא רק בכמות והאוצר העשיר של התפילה לסוגיה ניחנות מגילות ים המלח, אלא גם בגיוון המדהים והמרתק של התפילות השונות והמיוחדות: יש מזמור לכל יום בשבוע, פרק תהילים בסבב לשמיטה, שיר עולת שבת[1] (בסבב רבעוני בשנה), תפילות קהילה ואישיות בפרקי הודיות מרתקים ועוד ועוד.

מאידך, התפילה אצל הפרושים תוקנה והועתקה חלקית אך באותו רוב הנוסח והמלל שחוזר 3 פעמים ביום בתפילה (במיוחד 'שמע ישראל' ותפילת העמידה/18), וכך למצער, התפילה מצטיירת כנטל תורני כבד וקשה, במיוחד לבעלי אופי שקשה להם לחזור על דברים ולהיות כבולים בתבניתיות ורובוטיות.

"ותרומת

5          שפתים למשפט כניחוח צדק ותמים דרכ כנדבת מנחת רצון" (4Q256 XVIII)

תוכן עניינים אוטומטי (לא פעיל באתר) - תפילות:

1.        שתי תפילות ביום: 1

2.        מקורות לתפילת העמידה (18) ממגילות קומראן ומבן סירא. 3

3.        מגילות התפילה העיקריות במגילות ים המלח: 3

4.        ברכת המזון וברכות נהנין: 4

5.        השוואת אזכורי סוגי התפילה מ-המקורות: תנ"ך, קומראן והפרושים. 5

  1. שתי תפילות ביום:
  2. המקרא משקף תפילה שהיא בעיקר ביטוי ספרותי לרחשי לב ולרגשות דתיים, ולא כעבודה סדורה וקבועה כעבודת הקורבנות[2]. אמנם דוד המלך (תהילים נה') והנביא דניאל (ו') מרמזים על שלוש תפילותיהם מדי יום, אך כנראה זוהי דרגתם האישית, ומריבוי סגנון התפילה בתנ"ך, נדמה שהן נסיבתיות אך רווחות במנהג חיי הפרט והציבור.
  3. עם זאת, בתפילות מתהילים וגם מעזרא ונחמיה, עולה שהיו תפילות טקסיות ציבוריות, וכך הן גם בעדת ובמגילות קומראן, למשל סדר לטקס ברית בסרך היחד דפים 1-2[3].
  4. במגילות קומראן יש ברכות לכל יום (כגון במגילות 4Q503-6[4] ומכונות 'דברי המאורות'), סרך שירות עולות השבת[5], שתי הכותרות שנשמרו בשלמותן: תפלה ליום כפורים; הודות ליום בשבת, וכותרות חלקיות: [תפלה ביו]ם הרביעי; [תפ]לה למועד; [תפלה ליום ה]בכורים": "ברשית משלח ידי ורגלי אברך שמו, בראשית צאת ובוא לשבת וקום, ועם משכב יצועי ארננה לו ואברנו תרוםת מוצא שפתי במערכת אנשים. ובטרם ארים ידי להדשן בעדני תנובת תבל" (סרך היחד י', 15-13).
  5. בעדת קומראן התפילה הקהילתית היפה פעמיים ביום, עם הזריחה והשקיעה (כמספר קורבנות הציבור ביום - 2, אף שאין הוראה מפורשת על ליווי של תפילה לעבודת קורבנות אלו, ההנחה שכאן לווו בתפילה טקסית, כקל וחומר למצוות (וידוי בעת הבאת החטאת – ויקרא ה' 5; ווידוי שהכהן אומר בעת שילוח השעיר ביום הכיפורים – ויקרא טז' 21; מקרא ביכורים בעת הבאת ביכורים – דברים כו' 1-11; וידוי מעשר בעת ביעורו - דברים כו' 12-15), וכמרומז: ירמיהו לג' 11; תהילים מב' 5; קטו' 12 ואילך; קיח' 1-4, 25-9; בן סירא נ' 22-31 ועוד), ולכן גם המסורת שהועברה לפרושים היא שתפילת ערבית היא רשות.
  6. התפילה היתה בבית כנסת[6], או בשמם:

"           אל ישלח

19        איש למזבח עולה ומנחה ולבונה ועץ ביד איש טמא באחת

20        מן הטמאות להרשותו לטמא את המזבח כי כתוב זבח

21        רשעים תועבה ות̇פלת צדקם כמנחת רצון[7] וכל הבא אל

22        בית השתחות אל יבא טמא כבוס ובהרע חצוצרות הקהל

23        יתקדם או יתאחר ולא ישביתו את העב̇ו̇דה̇ כולה ה֯ש֯ב֯ת̇

1          קודש הוא‏"  (ברית דמשק יא' 21 – יב' 1)

  1. מקורות לתפילת העמידה (18) ממגילות קומראן ומבן סירא[8]
  2. בן סירא, פרק נא': "למקבץ נדחי ישראל.. לבונה עירו ומקדשו.. למצמיח קרן לבית דוד.. למגן אברהם"
  3. סרך היחד: "ברוך אתה אלי [הפותח לדעה לב עבדכה]" (סרך היחד יא' 15)
  4. מגילת ההודיות SHR: "ברוך אתה אדני [כי לא עזבתה יתום]" (הודיות יג' 20); "ברוך אתה אדני אל הרחמים" (הודיות יח' 14); "ברוך אתה אדני אל הרחמים והחנינה" (הודיות יט' 29).
  5. מגילה מס' 4Q284ב' 5: "ברוך אתה אל ישראל".
  6. מגילת טוביה: "כל דכפין יבוא ויטול" (סגנון במגילת טוביה טרם אכילת סעודת החג).
  7. מגילות התפילה העיקריות במגילות ים המלח:
  8. 4,050 מזמורי תהילים[9] לכל ימות השנה, כאשר במגילות ים המלח נמצאו מתוכם עוד 8 מזמורים נוספים (11QPs) על 150 המזמורים שבידינו מהמסורה (אם כי הם מסודרים לפי קטגוריית תפיחת המזמורים ולא לפי סדר כרונולוגי או מהותי).
  9. תפילות למועדים וימים: תפילה לחודש הראשון: 4Q503, תפילה ליום הכיפורים 4Q508 2 2-6,
  10. סרכי הברכות לטקסי ציבור.
  11. סרך ברכות לעדת ישראל באחריות הימים – 1QSb.
  12. סרך תפילות לטקסי מלחמת הגאולה (מגילת המלחמה (או"ח), דפים 10-19, ומקבילות).
  13. סרכי ברכות לטקסי יחידים: ברכות טהרה – 4Q512, ברכות נישואין – 4Q504-506, תפילות המועדים ומקבילות.
  14. סדרי המנונים לשירה מיסטית ולשירה מאגית: שירות מלאכים על עולת השבת, שירי לחש נגד מזיקים.
  15. פרשיות התפילין והמזוזות שנמצאו כולל עשרת הדיברות (הפרושים מציינים זאת במסכת תמיד[10]) ושירת משה-האזינו (לפי: "ועתה כתבו לכם את השירה הזו").
  16. ברכת המזון וברכות נהנין:
  17. ברכה ראשונה על הלחם והיין[11] מופיעה במגילות שעל הכוהן לברך:

"והיה כיא יערוכו השולחן לאכול או התירוש לשתות הכוהן ישלח ידו לרשונה להברך בראשית הלחם או התירוש לשתות הכוהן ישלח ידו לרשונה להברכ בראשית הלחם והתירוש" (סרך היחד, טור ו', שורות 4-6)

גם לפי הפרושים במשנה ?? נותנים למכובד/כוהן להוציא את כולם בברכתו.

  1. ברכה אחרונה לאחר האכילה:

מתיאור זה ניתן ללמוד על ברכה לפני ואחרי האכילה:

"ברשית משלח ידי ורגלי אברך שמו, בראשית צאת ובוא לשבת וקום, ועם משכב יצועי ארננה לו ואברנו תרוםת מוצא שפתי במערכת אנשים. ובטרם ארים ידי להדשן בעדני תנובת תבל" (סרך היחד י', 15-13)

אך ספק אם ברכת המזון[12] לאחר הסעודה היא הפשט ומצווה, שכן ההקשר התכליתי 'ואכלת ושבעת' הינו כחלק מדרך הנהגה והכרת טובה כללית לארץ למזון ולכל הטוב שה' נותן לאדם (בניגוד להמשך: "כוחי ועוצם ידי").

  1. השוואת אזכורי סוגי התפילה מ-המקורות: תנ"ך, קומראן והפרושים

מקרא מגילות קומראן משנה וסידור
שירה: ספר תהילים מגילת תהלים; מגילת ההודיות; שירת סרך היחד תפילת השחר
טקסי ציבור: דברים כז'; במדבר ו' 24-26; תהילים קטו' 15; דברים יא', כח'; שמות כג'; ויקרא כו' ועוד.

טקס הברית

ברכת כוהן לעדה

סרך הברכות לאחרית הימים

סוטה ז' 5

סוטה ז' 6

טקסי מלחמה: דברים כ' 1-4 סרך תפילות מלחמת אחרית הימים ומקבילות סוטה ח' 1
טקסי יחיד:

קורבן טהרה: ויקרא יד'-טו'

?

ברכות טהרה

ברכות נישואין

?

ברכות חתנים

פולחן תמיד: קורבן תמיד: שמות ל' 7-8; במדבר כה' 3-8. ברכות יום-יום בערב ובבוקר רמזים בסידור
תחינות קבע: הושע יד' 2-3 דברי המאורות תחנונים
פולחן ומועדי ה': קורבנות מועדי ה': ויקרא כג'; במדבר י' 10; כח' תפילת המועדים המוסך
שירה מיסטית: במדבר כח'; תהילים כט'; יח' 1; י'; ישעיהו ו' 1-3; יח' 3, 12-13, ועוד שירי עולת השבת סרכת 'קדושה' במוסף
שירה מאגית: 4Q510-511 ; 11QPsAp שיר של פגעים (תהילים צא'; ג')

תוספות/לעריכה:

  • תפילה לשלום המדינה מזכירה את מגילהברכה לשלום יונתן המלך[13].
  • ספרה של פרופ' בלהה ניצן: תפילת קומראן ושירתה, ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק תשנ"ז.
  • עמ' 254 כרך ח' ??????.

הערות השוליים (המקורות, הרחבות והסברים מפורטים):


[1] 1             ‏[למשכיל שיר עולת השב]ת̇ הראישונה בארבעה לחודש הראישון הללו

2             ‏[לאלוהי‏                 ]ה אלוהי כול קדושי קדושים ובאלוהותוׅׄ

3             ‏[                    ]בקדושיעד קדושי קדושים ויהיו לו לכוהני

4             ‏[                    ] משרתי פנים בדביר כבודו בעדה לכול אלי

5             ‏[                  ]א֯לוהים חרת חוקיו לכול מעשי רוח ומשפטי

[2] ואף כך היה ברוב דעות התנאים, שמבית שמאי טען: "רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הָעוֹשֶׂה תְפִלָּתוֹ קְבַע, אֵין תְּפִלָּתוֹ תַּחֲנוּנִים" (מסכת ברכות פרק ד משנה ג-ד).

[3] הודיות SHR 12:

4             ‏[למשכיל ה]ו̇דות ותפלה להתנפל והתחנן תמיד מקצ לקצ עם מבוא אור

5             מממע̇[לתו‏ ]בתקופות יום לתכונו לחוקות מאור גדול בפנות ערב ומוצא

6          אור ברשית ממשלת חושך למועד לילה בתקופתו לפנות בוקר ובקצ

7             האספו אל מעונתו מפני{תׄ‏} אור למוצא לילה ומבוא יומם תמיד בכול

8          מולדי עת יסודי קצ ותקופת מועדים בתכונם באותותם לכול

9             ממשלתם

סרך היחד 10:

1          עם קצים אשר חקקא ברשית ממשלת אור עמ תקופתו ובהאספו על מעון חוקו ברשית

2          אשמורי חושכ כיא יפתח אוצרו וישתהו עלת ובתקופתו עם האספו מפני אור באופיע

3          מאורות מזבול קודש עם האספם למעון כבוד במבוא מועדים לימי חודש יחד תקופתם עם

4             מסרותם זה לזה בהתחדשם יום גדול לקודש קודשים ואות נ למפתח חסדיו עולם לראשי

5          מועדים בכול קצ נהיה ברשית ירחים למועדיהם וימי קודש בתכונם לזכרון במועדיהם

6‏          {׺׺} תרומת שפתים הברכנו כחוק חרות לעד בראשי

[4] 13           ב̇יום חמשה ו‏[עשרים לחודש בערב יברכו וענו ואמרו ברוך‏]

14         א̇לוהי כול קודש[ים‏                                                             ]

15         ק̇ודש ומנוח לנ֯[ו‏                                                     ]

16           מ̇גורל ממשלתו֯[‏                                         ]

17           ‏[       ]׺[                                                  ]

18           ‏[ובצאת השמש על הארץ יברכו וענו ואמרו ברוך אלוהי כול‏]

[5]  מגילה מס'4Q401 :

6             ‏[                    ]ד֯עת עמ בינות כבודי אלוהים‏ vacat לקרובי דעת

7             ‏[                      ]עולמים וממקור‏ הקודש למקדשי קודש

8‏          [קודשים‏                  ]כ֯וה[ני‏] קורב‏ משרתי פני מלך קודש

9‏          [קודשים‏                        ] כבודו‏ וחוק בחוק יגברו לשבעה

11           למשפטי ש̇קט ב̇‏[

מגילה מס'4Q401 :

1             להלל‏ כבודכה‏ פלא באל̇י דעת ותשבוחות מלכותכה‏ בקדושי‏ ק֯[דושים

2          המה‏ נכבדים‏ בכול‏ מחני‏ אלוהים‏ ונוראים למוסדי‏ אנשים‏ פ֯[לא

3             מאלוהיםיׅׄםׅׄ ואנשים יספרו הוד מלכותו כדעתם ורוממו֯[

4          שמי מלכותו ובכול מרומי רום תהלי פלא לפי כול[

5          כבוד מלך אלוהים יספרו במעוני עומדם‏ vacat ו֯[

[6] " אל [יש]לח למזבח עולה ומנחה ולבונה ועץ ביד איש טמא באחת מן הטמאות להרשותו לטמא את המזבח כי כן כתוב זבח רשעים תעבה ותפלת צדיקים כמנחת רצון וכל הבא אל בית השתחות אל יבא טמא כבוס ובהרע חצוצרות הקהל יתקדם או יתאחר ולא ישביתו את העבודה כולה כי [בי]ת קודש הוא" (ברית דמשק, יא' 21 – יב' 1)

[7] משלי כא' כז': "זבח רשעים תועבה אף כי בזמה יביאנו"; משלי טו' ח': "זבח רשעים תועבת ה' ותפלת ישרים רצונו".

[8] בן סירא חי בימיו של הכוהן האחרון מבית צדוק, חוניו הרביעי. הוא כתב ספר הדומה לספר החוכמה של שלמה – משלי. כפי ממורה התורה, וכמו שלמה המלך, הוא הדגיש את איסור ההוספה על התורה (בניגוד לפרושים שפירשו זאת בצמצום, עד שהיום ישנם אלפי הוספות ושינויים מתיקוני סופרים, דבר שמרחיק רבים וטובים אף משמירת מצוות התורה עצמה). משבח את בני צדוק הכוהנים: "הודו לבוחר בבני צדוק לכהן כי לעולם חסדו (בן סירא, נא'). הוכחה שבן-סירא היה ולמד את ספריית מגילות קומראן, ובפרט את חלק מהספרים הקדמונים (כצוואות האבות והשבטים, אולי היובלים ומגילה חיצונית לבראשית) היא מהקדמת נכדו לתרגום היווני: "אבי הזקן ישוע נתן את נפשו עד מאוד למקרא התורה והנביאים והספרים האחרים של האבות, וכשקנה לו בהם מידה הגונה נמשך אף הוא לכתוב דבר הנוגע למוסר וחכמה, כדי שאוהבי תורה ישקדו אף על אלו ויוסיפו עוד יותר בחיים לפי התורה."

. בן סירא ציין ופירט את כל כד' ספרי התנ"ך, והפרושים קיבלו אותו כחתום ואין להוסיף או לגרוע על הנוסח המקודש של כד' הספרים.

[9]  מערה 11, טור כז': "ויהי דויד בן ישי חכם ואור כאור השמש וסופר

3             ‏         ונבון ותמים בכול דרכיו לפני אל ואנשים ויתן

4             ‏         לו ה' רוח נבונה ואורה ויכתוב תהלים

5          שלושת אלפים ושש מאות ושיר לשורר לפני המזבח על עולת

6             התמיד לכול יום ויום לכול ימי השנה ארבעה וששים ושלוש

7          מאות ולקורבן השבתות שנים וחמשים שיר ולקורבן ראשי

8             החודשים ולכול ימי המועדות ולים הכפורים שלושים שיר

9             ויהי כול השיר אשר דבר ששה ואבעים וארבע מאות ושיר

10           לנגן על הפגו֯עים ארבעה ויהי הכול ארבעת אלפים וחמשים

11         כול אלה דבר כנבואה אשר נתן לו מלפני העליון". (11QPs-a).

ובנו שלמה חיבר 4,005 יצירות (מלכים א' ה') ,וכן: "א ויספור שלמה שבעים אלף, איש סבל, ושמונים אלף איש, חוצב בהר; ומנצחים עליהם, שלושת אלפים ושש מאות." (דברי הימים ב' ב').

[10] "אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והן ברכו קראו עשרת הדברים שמע והיה אם שמוע ויאמר ברכו את העם שלש ברכות אמת ויציב ועבודה וברכות כהנים ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא" (משנה תמיד ה', א').

[11] בגניזה הקהירית: " אשר ברא יין עסיס ותירוש טוב".

[12] תפילת המזון מקומראן, משה ויינפלד, תרביץ, כרך סא, חוברת א, תשרי-כסלו תשנב.

[13] במגילת 448Q4 ב"תפילה לשלום יונתן  המלך", בה פונה המחבר לאל ומבקש שישמור על יונתן המלך ועל ישראל, ולאחר מכן השתנה התפילה מבקשה להודיה על שהושיע האל את יונתן בשעת מלחמה:  http://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/manuscript/4Q448-1
גם אשתו שלומציון המלכה ובנם הורקנוס מוזכרים, אך המגילה קטועה כדי להבין את ההקשר והדברים.

כניסות: 5623
קטגוריה: עדת קומראן-האייסים: מהות ואופי עידכון אחרון ב-שלישי, 20 יוני 2017 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

אתר מגילות קומראן/ים המלח The DeadDea Scrolls

תובנות (בעזרת מחקרים אקדמיים) מתומצתות (רובם עד מעט עמודים תוך הרחבה בהערות שוליים) על מגילות קומראן/ים-המלח/מדבר יהודה/הגנוזות, דרכם בפירוש התנ"ך, זיהוי עדת קומראן כבני-צדוק הכוהנים ו/או האיסיים, והמחלוקות עם הפרושים-חז"ל, צדוקים והרקע ההיסטורי עד ומול החשמונאים-מכבים. המיקוד נסוב על העתקות/שיבושי המסורת וסיבותיהן אל המשנה, גמרא וספרות הפרושים – תושב"ע.

 

חופשיות שימוש והעתקה

באתר מגילות ים המלח אין זכויות יוצרים: מותר להפיץ את ההצעות לעיל והמידע שבדף זה באופן חופשי, ללא צורך בציון המקור, וכן מותר לשנות ולעבד לצורך שימוש בתוכן למסמכים אחרים. ניתן לקבל מידע נוסף ומענה לשאלות בתחום באמצעות פנייה לדוא"ל: scrollsqumran@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן