צוואות השבטים: הגות ומוסר לפני מתן התורהוהשוואה לספרות היהודית

היות וצוואות שבטי ישראל – בניו של יעקב אבינו, ניתנו לאחר שיירדו ליוסף במצרים, מאות שנים לפני מועד מתן תורה, ובהם עצות מוסר חסד וטוב, ואף תורת חוקים ומצוות (כאמור: טרם תורת משה) שעברה מאבותינו (ורובה מפורט במגילות אחרות), הודאה על חטא מכירת יוסף אחיהם, הודאות על חטאים אישיים נוספים, וכן חלומות ונבואות אחרית הימים..

מובא להלן, השוואה עם התנ"ך (ששוב כאמור: ניתן לאחר מכן בזמן), בעיקר בתחום של המשך עקרונות המוסר החסד והטוב שהם בבחינת 'דרך ארץ קדמה לתורה', והתורה שימרה ופירטה אותן בדרכים דומות:

(מאמר זה עדיין בשלבי עריכה)

צוואת בן יעקב תנ"ך מגילות קומראן ספרות הפרושים (חז"ל)
ראובן ב': רוח התאווה השנייה - ראייה מראות רע   רש"י מביא על חטא עץ הדעת
ראובן ג': "ובכל הרוחות האלה מתערבים רוחות תעתועים" ישעיהו ה': "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב, וְלַטּוֹב רָע:  שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר." JCT65-1: "והואה ברא אנוש לממשלת18         תבל וישם לו שתי רוחות להתהלכ בם עד מועד פקודתו הנה רוחות  19           האמת והעול במעון אור תולדות האמת וממקור חושך.. והואה ברא רוחות אור וחושכ"  
ראובן ג': "אל תתערבו בעסקי הנשים, כי לולא ראיתי את בלהה רוחצת במקום נסתר, כי עתה לא הייתי נכשל בחטא גדול זה" שמואל ב' יא': "וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב, וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ וַיִּתְהַלֵּךְ עַל-גַּג בֵּית-הַמֶּלֶךְ, וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת, מֵעַל הַגָּג; וְהָאִשָּׁה, טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד;וַיִּשְׁלַח דָּוִד, וַיִּדְרֹשׁ לָאִשָּׁה; וַיֹּאמֶר, הֲלוֹא-זֹאת בַּת-שֶׁבַע בַּת-אֱלִיעָם--אֵשֶׁת, אוּרִיָּה הַחִתִּי;וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים וַיִּקָּחֶהָ, וַתָּבוֹא אֵלָיו וַיִּשְׁכַּב עִמָּהּ" בן סירא תחילת פרק ט'; כה': "אל תחמוד יופיה בלבבך, ואהבתה אל תבקש."  
ראובן ד':  "עד אשר ייתן לכם ה' אשה אשר ירצה הוא בה" משלי חמשת פרקים ראשונים; יח': "מָצָא אִשָּׁה, מָצָא טוֹב;    וַיָּפֶק רָצוֹן, מֵה' " בן סירא כו': "אישה טובה מתנה טובה, ירא אלוהים ימצאנה."  
ראובן ה': "כי רעות הן הנשים בניי" קוהלת ז': "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת, אֶת-הָאִשָּׁה אֲשֶׁר-הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ--אֲסוּרִים יָדֶיהָ; טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא, יִלָּכֶד בָּהּ." בן סירא כה': "אין רשעה כרשעתה, ולו תהי חלקת רשע; אישה הומיה לאיש שלו, כמעלה חול לרגלי זקן..  תבואת אישה רעה דאבון נפש ופנים נזעמים
שבר רוח ורפיון ידים וברכים כושלות - ושמחה אין; מיד אישה יצאה הרעה, ובגללה כולנו גווענו;כפוטר מים נשא פנים לאישה רעה"
 
ראובן ה': "ואלה בחמדן את חזותם בלבד, ותלדנה את בנות הענק" ישעיהו ג': "יַעַן כִּי גָבְהוּ בְּנוֹת צִיּוֹן, וַתֵּלַכְנָה נטוות (נְטוּיוֹת) גָּרוֹן, וּמְשַׂקְּרוֹת עֵינָיִם; הָלוֹךְ וְטָפֹף תֵּלַכְנָה, וּבְרַגְלֵיהֶם תְּעַכַּסְנָה." בן סירא כה': "איןשמור נא עיניה נואפות, לבל תתפלא כי שטי ;כצחה צמא בציה, כי ימצא עין כן תערוג נפשה." יוחנן יושב מחוץ למקווה
שמעון ג': כי הקנאה תמשול ברוח האדם, ולא תתנאו לאכול ולשתות ולעשות טוב     פרקי אבות ?: הקנאה מוציאה את האדם מהעולם
שמעון ד': ויוסף היה איש טוב חנון ורחום, ורוח ה' היתה בו, ולא שמר לי עברתו, ויאהבני יחד עם אחי ויקרא יט': "לא תיקום ולא תיטור ואהבת לרעך כמוך"   צריך שמינית נקמה
לוי ב': "ואבוא אל הרקיע הראשון"   חנוך: שבעה רקיעים שבעה רקיעים
יששכר ד': "איש תם לא ישאף הון, מאכלי תאווה שונים לא יחמוד, בגד מחלצות לא ירצה; ימים רבים לא יקווה לחיות, והוא רק לרצון ה' יחכה". שלמה לא מבקש כסף וחיים. קווה אל ה' חזק ויאמץ ליבך. הושע יב': "וְקַוֵּה אֶל-אֱלֹהֶיךָ תָּמִיד."    
יששכר ד': "ויעצום עיניו מראות רע בחטאי העולם לבל יראה איש בהפר איש את מצוות ה'". ישעיהו מג': "וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע"    
יששכר ה': "שימו מעיינכם לעבוד את האדמה, ועמלו במפעלכם בכל עבודת השדה". דברים יא': "וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" בן סירא ז', טז'.  
יששכר ז': "ומלבד אשתי לא ידעתי אחרת, ולא זניתי בנושאי את עיניי". במדבר טו': "וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם". איוב ?: "במה אביט על בתולה." מלאכי ג': "והיא אשתך ואשת בריתך. " שניים שניים יצאו מן התיבה מותר לשאת שתי נשים – ראה מאמר נפרד - קישור
יששכר ז': "וכן אהבתי כל איש יותר מבניי". ויקרא יט': "ואהבת לרעך כמוך"   הלל: "אל תעשה לרעך מה ששנוא עליך"
זבולון ח': "ייכמרו נא רחמיכם על כל איש בחנינה, למען יחנכם ה' וירחם עליכם. כי באחרית הימים ישלח אלוהים את רחמיו על פני כל הארץ, ובמקום אשר ימצא לב רחום שמה ישכון".     מה יעשה להינצל באחרית הימים: חסד ומעשים טובים
דן ב'-ג': "כי רוח הכעס יאחזהו ברשת תעתועים, ויעוור את עיניו ובכזב יחשיך תבונתו, ויראהו על פי דרכו הואץץ כי הכעס הוא ענין רע בני, והוא ירגיז את הנשמה. ואת הגוף יכניע, ובנפש ישלוט, ויתן תעצומות לגו, למען יעשה כל רע.. כוחו פי שלושה בכעסו". תהילים לז': "אַל-תִּתְחַר, בְּמַצְלִיחַ דַּרְכּוֹ.. הֶרֶף מֵאַף, וַעֲזֹב חֵמָה;    אַל-תִּתְחַר, אַךְ-לְהָרֵעַ." יששכר ד': "אין קנאה בעצותיו, והכעס לא יעציב את נפשו".  
דן ו': "קרבו אל אלוהים ואל המלאך המתפלל בעדכם, כי הוא העומד בין אלוהים ובין בני האדם, ולשלום ישראל נגד ממלכת האויב יעמוד" בראשית: "המלאך הגואל אותי"; שמות: "אשלח מלאכי לפניך"; דניאל: "גבריאל העומד.."    
נפתלי ב': "כי כאשר ידע היוצר את-הכלי כמה יכיל ולפיהו יביא חמר ככה יצר גם-יי את-הגויה בדמות הרוח ולפי כח הגוף יפח הרוח. ג: ולא יהי יתרון בינותם עד-לשלישית השערה כי במשקל ובמדה ובקו נוצר כל-יצור. ד: וכאשר ידע היוצר שרות כל-כלי למה יכשר ככה יודע יי כל-בשר את-הגבול אשר עדיו יתהלך בטוב ומתי יחל הרע. ה: כי אין יצור ואין מחשבה ויי לא ידעם כי את-כל-האדם ברא בצלמו". בראשית א': "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ:  זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם".רמז לאופי הדמות והצלם – ג': "כִּי, יֹדֵעַ אֱלֹהִים, כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ, וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם; וִהְיִיתֶם, כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע.".ה': "זֶה סֵפֶר, תּוֹלְדֹת אָדָם:  בְּיוֹם, בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים, עָשָׂה אֹתוֹ..  וַיְחִי אָדָם, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ, כְּצַלְמוֹ; וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, שֵׁת". ישעיהו  מ': "וְאֶל-מִי, תְּדַמְּיוּן אֵל; וּמַה-דְּמוּת, תַּעַרְכוּ לוֹ...וְאֶל-מִי תְדַמְּיוּנִי, וְאֶשְׁוֶה--יֹאמַר, קָדוֹשׁ." יחזקאל:
"וּמִמַּעַל, לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן-סַפִּיר,
דְּמוּת כִּסֵּא; וְעַל, דְּמוּת הַכִּסֵּא, דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם
עָלָיו, מִלְמָעְלָה."
ספר רזי חנוך בו הוא מתאר את דמות ה' ברקיע השביעי. אונקלוס ממעט בביטויים של הגשמה ביחס לאלהים ומשתמש בביטויים בעלי משמעות חדשה כגון: - שמות יב, יב: ועברתי בארץ מצרים - והתגליתי בארץ מצרים. - שמות יט, כ: וירד ה' על הר-סיני - והתגלה ה' על הר סיני. - בראשית כח, יג: והנה ה' ניצב עליו - והנה כבוד ה' ניצב עליו. - ויקרא כו, יב: והתהלכתי בתוככם - ושכינתי תשרה בתוככם
גד ב': "את חטאי אני מזכיר היום"     וידוי בפני הציבור
בנימין ו': "ולא תהיינה ליצר הטוב שתי לשונות ברכה וקללה בוז וכבוד עצב ושמחה שקט ורגז שפת-חנף ואמת עני ועשר כי אם דעה אחת לו בכל זכה וטהורה;  לא שמע לו ושמע ומראה ומראה כי כל-אשר יעשה או ידבר או יראה ידע כי יי יראה לנפשו; והוא את-דעתו יטהר למען אשר לא יאשימהו אלהים ואנשים וכן גם-כל-מעשי בליעל שניים הם ותום אין בהם" בראשית ו': "אֵלֶּה, תּוֹלְדֹת נֹחַ--נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה, בְּדֹרֹתָיו". יז': "וַיֵּרָא ה' אֶל-אַבְרָם, וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי-אֵל שַׁדַּי--הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי, וֶהְיֵה תָמִים.". יח': "תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה' אֱלֹהֶיך". בן סירא ה', יא'-יב'.  

קישור למלל/ספר צוואות השבטים בעברית:

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%98%D7%99%D7%9D

http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/tsavaot-2.htm

http://www.hebrewbooks.org/36413

http://www.hebrewbooks.org/31018

http://www.hebrewbooks.org/38658

קישור למלל/ספר צוואות השבטים באנגלית:

http://www.earlychristianwritings.com/text/patriarchs-charles.html

/

v    לקריאת המגילות הגנוזות ומאמרים ושיעורים ומחקרים בתחום, ניתן להיעזר בדף הקישורים (לחץ כאן למעבר לדף).

תוספות/לעריכה:

  • דבריו של רבי אריה לוין על החרדים: ספרו של שמחה רז, עמ' 232.

הערות השוליים (המקורות, הרחבות והסברים מפורטים):



כניסות: 3106
קטגוריה: תיאור ופירוש מגילות ים המלח עידכון אחרון ב-שלישי, 11 אפריל 2017 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

אתר מגילות קומראן/ים המלח The DeadDea Scrolls

תובנות (בעזרת מחקרים אקדמיים) מתומצתות (רובם עד מעט עמודים תוך הרחבה בהערות שוליים) על מגילות קומראן/ים-המלח/מדבר יהודה/הגנוזות, דרכם בפירוש התנ"ך, זיהוי עדת קומראן כבני-צדוק הכוהנים ו/או האיסיים, והמחלוקות עם הפרושים-חז"ל, צדוקים והרקע ההיסטורי עד ומול החשמונאים-מכבים. המיקוד נסוב על העתקות/שיבושי המסורת וסיבותיהן אל המשנה, גמרא וספרות הפרושים – תושב"ע.

 

חופשיות שימוש והעתקה

באתר מגילות ים המלח אין זכויות יוצרים: מותר להפיץ את ההצעות לעיל והמידע שבדף זה באופן חופשי, ללא צורך בציון המקור, וכן מותר לשנות ולעבד לצורך שימוש בתוכן למסמכים אחרים. ניתן לקבל מידע נוסף ומענה לשאלות בתחום באמצעות פנייה לדוא"ל: scrollsqumran@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן