מעט ממשנת הפרושים-חז"ל ממסורת אבות והרוב בחידושים ומחיקת מסורות אחרות וקודמות

עיקרון האמת בתורת ומסורת הפרושים

רוב מסורת הפרושים-חז"ל מבוססת על הגותו וחידושיהם בתקופתם, לפי סברות של תלמידי חכמים, ועל כך הם מעידים בעצמם במדרשיהם (כגון פלפולו של עתניאל בן קנז, סירובם לקבלת התורה של רבי אליעזר בן הורקנוס, כל מה שעתיד להתחדש כבר נאמר למשה בסיני, ועוד). גם ההיגיון הפשוט הוא שסתירות פנימיות במסורת לא ניתנו כך מלכתחילה (וכך סובר גם הרמב"ם), וגם כשההלכה הוכרעה בין הדעות השונות - היא עדיין רק ההלכה בארץ, אך ודאי אינה טוענת שהיא אותה התורה-ההלכה שניתנה למשה רבינו מהשמיים (וגם על זאת מודים הפרושים-חז"ל במדרש של 'תנורו של עכנאי'). בכל אופן, בין אם כמות המסורת של הפרושים-חז"ל שהינה 'הלכה למשה מסיני' היא מעטה או חלקית, הרי שהמסורת שקיבלו ממגילות קומראן והעבירו בע"פ עד שהעלו לכתב-למשנה, הינה ניתנת להוכחה כיום, לפי שלמגילות קומראן יש קדימות בזמן למול מסורת הפרושים-חז"ל, ולפי שמסורת מגילות ים המלח היא אחידה וללא מחלוקות (בניגוד למחלוקות הרבות של הפרושים-חז"ל, ולפי שעדת קומראן היא קהילת הכוהנים המוסמכת מהתורה לאחוד לשמור ולהעביר את דקדוקי התורה (ואילו הפרושים-חז"ל אינה מוסמכים ומוזכרים כלל בתורה כקבוצה). גם העובדה שהפרושים-חז"ל הדיחו את בית שמאי שלהם היתה מסורת אבות, ובחרו בהלל שעלה מבבל וקבעו את בית הלל כהלכה הקובעת על בית שמאי, היא חיזוק לנטישת המסורות הקודמות (ובית שמאי ואליעזר בן הורקנוס השמוטי קרובים בהלכותיהם למגילות קומראן ולפשט התורה).

היות והחלל התורני העצום שהשאירו עדת קומראן כאשר עזבו את ירושלים ובית המקדש עם קאנון ספריית הקודש של המסורות וההלכות (ומה שנותר לנו היום זה קטעים מ-930 מגילות קומראן), הותיר ואפשר קרקע פוריה לפרושים-חז"ל להתפתח ולהחליפם בהגמוניה התורנית, אך היות וכתות נוספות רצו לכהן בבית המקדש ו/או להנהיג את העם יחד עם טובות ההנאה מהאימפריות הזרות (שהביאו גם ספרות זרה), הפרושים-חז"ל דחקו כל ספרות חיצונית, גם כזו שהם ממנה העתיקו והעבירו את מסורותיהם, ואולי אפילו גם בכוונה נגד מנהיגי ההגמוניות התורניות הקודמות (למשל: רבי עקיבא נגד משה רבינו וחנוך). 

המסקנה המתבקשת היא שהפרושים-חז"ל אכן ניסו במשך מספר דורות להעביר את ההלכות שזכרו בע"פ מהמסורות שנהגו עם ישראל ובעיקר ממה שהכוהנים לימדו, אך עם השנים והזמן לא רק שהמסורות נשכחו, אלא שהם ביקשו בלעדיות על הסמכות לקבוע את ההלכה, גם ואפילו במכוון נגד מסורות קודמות וחזקות.

אף על פי כן, רבים מהדתיים רבניים היום (ממשיכי דרכם של הפרושים-חז"ל) תירצו לעצמם יישוב ותירוץ כיצד לחיות להאמין ולקיים את הלכות הפרושים ('שולחן ערוך' וכדומה), למרות ידיעתם שרובו מבוסס על דעות הבריות, ולא על מסורת של תורה למשה מסיני.  אך היום, מי שאמת לרגליו, וחרד לדבר ה', הרי שחובת הבירור של מלאכת מקורות ומסורות התורה נפתחת ומתעוררת מחדש, והרוצה ליטול – יבוא ויגלה את האמת בין המסורות, לאחר תקופה כנבואת הושע(ג'):  "כִּי יָמִים רַבִּים, יֵשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אֵין מֶלֶךְ וְאֵין שָׂר, וְאֵין זֶבַח וְאֵין מַצֵּבָה; וְאֵין אֵפוֹד, וּתְרָפִים.   אַחַר, יָשֻׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבִקְשׁוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיהֶם, וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם; וּפָחֲדוּ אֶל-ה' וְאֶל-טוּבוֹ, בְּאַחֲרִית הַיָּמִים"..

האמונה ובסיס התושב"ע של המאמין הפרושי-רבני כיום תמוהה: הוא נבוך אם וכמה להאמין למדרשי האגדה (וספק אם הוא יודע שרוב הרבנים יצאו נגדם בימי הביניים), אין לו תשובה ברורה על ההיגיון והאמת של הסתירות בין המדרשי הלכה השונים, אין לו תשובה ברורה לגבי מדוע אלוהים כתב את התורה בפשט ואילו אסור לנהוג לפי הפשט.  אך קיצוני חסידי הפרושים עוד מטיפי כזב ואנשי לצון, שבחוצפתם יגנו כל המערער על שאלות כאלו..  וזה עוד בלי קשר ולפני תורת מגילות קומראן שמיישבת את כל קושיות אלו.

כניסות: 8826
קטגוריה: קשיים במסורת והיסטורית הפרושים עידכון אחרון ב-חמישי, 20 אוקטובר 2016 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

אתר מגילות קומראן/ים המלח The DeadDea Scrolls

תובנות (בעזרת מחקרים אקדמיים) מתומצתות (רובם עד מעט עמודים תוך הרחבה בהערות שוליים) על מגילות קומראן/ים-המלח/מדבר יהודה/הגנוזות, דרכם בפירוש התנ"ך, זיהוי עדת קומראן כבני-צדוק הכוהנים ו/או האיסיים, והמחלוקות עם הפרושים-חז"ל, צדוקים והרקע ההיסטורי עד ומול החשמונאים-מכבים. המיקוד נסוב על העתקות/שיבושי המסורת וסיבותיהן אל המשנה, גמרא וספרות הפרושים – תושב"ע.

 

חופשיות שימוש והעתקה

באתר מגילות ים המלח אין זכויות יוצרים: מותר להפיץ את ההצעות לעיל והמידע שבדף זה באופן חופשי, ללא צורך בציון המקור, וכן מותר לשנות ולעבד לצורך שימוש בתוכן למסמכים אחרים. ניתן לקבל מידע נוסף ומענה לשאלות בתחום באמצעות פנייה לדוא"ל: scrollsqumran@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן