הניסיונות להמליך את רבי עקיבא במקום חנוך ומשה רבינו

תוכן עניינים אוטומטי מקושר (לא פעיל באתר)                                                                         עמ'

תוכן

1.                   נקודות מספר חנוך הדומות לספרות חז"ל:- 1 -

2.                   סילוק חנוך וניצחון רבי עקיבא:- 2 -

3.                   הבדלים בלוח השנה לאחר סילוק חנוך מתפקידו:- 4 -

4.                   שושלת היוחסין ההפוכה בין השניים:- 4 -

  1. נקודות מספר חנוך הדומות לספרות חז"ל:
המקור והקטע בספר חנוך המדרש והקטע הדומה בספרות חז"ל
פרק ו' פסוק ג': מדרש אבכיר בילקוט שמעוני בראשית רמז מד': שני מלאכים שמחזי ועזאל קלקלו עם בנות האדם שהיו יפות. הם חשבו שיוכיחו לקב"ה שאין להם יצר הרע, אך כשלו.
פרק ז' פסוק א': וילמדו אותם להכין סמים זהר א' נח, א'.
ח': שמות מלאכים לפי שורש והקשר עם סיומת אל. קבלה: שמות מלאכים לפי שורש והקשר עם סיומת אל.
ט' 4: "ופחת את המדבר אשר בדדואל" משנה יומא ו' 8: בית חידודו. תרגום יונתן ויקרא טז 21-22.
יג' 7: מי דן הוא אחד מנחלי המים תחת החרמון שמהם נוצר הירדן. קדמוניות היהודים ה' ג' א' 178: הירדן הקטן.
לב' 3: עץ החיים ועץ הדעת מוצגים לחנוך. זהר פרשת בשלח חלק ב' דף נה 1: נאמר בשם ספר חנוך כי הקב"ה הראה לחנוך את עץ החיים "ואת העץ עליו צוה אדם" – כלומר עץ הדעת.
לב' 4: "ופריו כאשכולות גפן נחמדים". בראשית רבה טו' 7: ר' יהודה סבור שהעץ היה גפן.
לז' ב': אדון הרוחות. חשמונאים ב' ג' 24: כנ"ל.
ס' 7-8: "ושני יצורים נפלאים יהיו נפרדים ביום ההוא: אחד נקבה ושמו לויתן לשכן בתהום הים, על מעינות המים. ואחד זכר ושמו בהמות, הממלא בחזזהו את המדבר הגדול הנקרא דנדאן ממזרח לגן.." בבלי בבא בתרא עד' ב': סרס הקב"ה את הזכרים והרג את הנקבות.
עב' 37: השמש והירח שווים במידותיהם. בבלי חולין ס' ב': השמש והירח נבראו בגודל שווה, אולם אחרי כן הירח נתמעט.
קו' 2: כאשר נוח נולד ופקח את עיניו הבית האיר כשמש. שמות רבא א' 20: סיפור דומה על לידת משה רבינו.
רזי חנוך, ג' 1: "וישאוני אל הרקיע הראשון ויניחוני שם". חגיגה יב' ב': רקיע וילון.
רזי חנוך, ז' 1: "ויניחוני ברקיע השני". חגיגה יב' ב': רקיע סתם.
רזי חנוך, ח' 1: "ויעלוני אל הרקיע השלישי". חגיגה יב' ב': רקיע שחקים.
רזי חנוך, ח' 3: "ועץ החיים במקום ההוא אשר בו ינוח אלוקים בבואו לגן והעץ ההוא אין לספר על ריחו הטוב ביותר". מסכת היכלות ה' 172: "מיום שגרש הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון מגן עדן היתה שכינה שרויה על כרוב תחת עץ החיים".
רזי חנוך, יא' 1: "ויביאוני אל הרקיע הרביעי". חגיגה יב' ב': רקיע זבול.
רזי חנוך, יד' 2: "וכאשר הוא יוצא משערי מערב, לוקחים ארבעה מלאכים את כתרו ומביאים אותו אל ה' והשמש מסובב את מרכבתו ויורד בלי אור ומשיבים לו את הכתר בשערי מזרח". פרקי ר' אליעזר ו': השמש רוכב במרכבה ועולה מעוטר כחתן.
רזי חנוך, יח' 1: "וישאוני אל הרקיע החמישי". חגיגה יב' ב': רקיע מעון.
רזי חנוך, יט' 1: "וישאוני אל הרקיע השישי". חגיגה יב' ב': רקיע מכון.
רזי חנוך, יט' 4: "ומלאכים אחדים.. ומלאכים אחרים". חגיגה יב' ב': ברקיע השביעי, ערבות, ישנם כמה מיני מלאכים.
רזי חנוך, כ' 3: "וכל צבא השמיים עומדים במעלות במעלות ומשתחוים לפני ה'". רמב"ם, הלכות יסודי התורה ב'.
רזי חנוך, כד' 1: "ויקרא לי ה' ויניחני לשמאלו ליד גבריאל ואשתחוה לה'". פרקי ר' אליעזר ו', מסכת היכלות ה' 172: מחנהו של גבריאל נמצא משמאל לאלוהים.
רזי חנוך, כט' 3: "מן האבנים הוצאתי אש גדולה ומן האבנים עשיתי את כל הצבאות חסרי גוף ואת כל צבאות הכוכבים ואת הכוכבים, השרפים והאופנים ואת כל אלה הוצאתי מן האש". פרקי דר' אליעזר ד'; בראשית רבא ג' 8: דעת ר' יוחנן שהמלאכים נבראו ביום שני או בחמישי. פסיקתא דרב כהנא פסקא א': המלאכים נבראו מהאש.
רזי חנוך, ל' 8: ברסה הארוכה של התרגום היוונית שם האדם הוא נוטריקון של ארבע רוחות השמיים. מדרש תנחומא פקודי ג'; תרגום יונתן בראשית ב' 7.

מנגד, יתכן שמאחר וחנוך היה דמות מוערצת לחוג כוהני, שבמגילות קומראן הם בני צדוק הכוהנים, שאולי הם הצדוקים – הזרם המתנגד לפרושים, הפרושים פירשו אותו באופן שלילי, נידו אותו מתפקידו והענישו אותו קשות:

  1. סילוק חנוך וניצחון רבי עקיבא:

במסכת סנהדרין לח ע"ב[2], חנוך-מטטרון קיבל את העונש החמור ביותר שניתן אי פעם (בגמרא): שישים פולסא דנורא, מכיוון שאחד מהארבעה (אלישע בן אבויה) השתגע לאחר שראה את מטטרון יושב וכותב ספרים, כיוון וחשב בטעות כי ישנם חלילה יש "שתי רשויות המה?"בשמייםשושלת היוחסין ההפוכה בין השניים:

בעוד חנוך בן ירד הינו השביעי מהאדם הראשון בשושלת הנבחרת של בצלם אלוהים, אביו של רבי עקיבא היה גר (מתייהד - נכרי שנלווה לעם ישראל, לא גר תושב) כנעני (מסיסרא, שר צבא יבין, מלך חצור הכנעני), שאסור לקבלו בקהל ה' של עם ישראל (אך ייתכן שישנה הקלה נוכח הדורות הרבים שעברו).

ככל הנראה, לפי התורה, אפילו גרים שמותר היה לגיירם (כולם למעט אדומים, עמלקים וכנענים), הם עדיין יישארו גרים לאורך מספר דורות (איסור לקבל עמונים ומואבים עד דור עשירי ועד בכלל), עד שיתקבלו לגמרי בקהל ה' של עם ישראל. כך אף שמרו האתיופים הישראלים באתיופיה – ביתא ישראל. ייתכן ודין זה חל רק על גברים ולא על נשים (כפי שהתורה מתירה אשת יפת תואר, וכפי שרות התייהדה, ומאידך דווקא הנשים הן היו הבעיה בפיצוי ומלחמת מדיין).

ואז נשאלת השאלה הגדולה, כיצד אפשר שבן של גר – רבי עקיבא, יכשיר ויבטל דין גרים, ולמעשה גם את עצמו?:

"שעלה סנחריב מלך אשור בלבל כל האומות ועירבם זה בזה והגלה אותם ממקומם, ואלו המצרים ... טעית הלכה משעלה סנחריב ובלבל את כל האומות לא עמונים ומואבים במקומן ולא מצרים"

אפילו הפרושים עצמם תהו בעניין: כושרו של גר לדון (ראה פסקי-דין ירושלים – דיני ממונות ובירורי יוחסין ז – תיק יוחסין מס' 107). ייתכן שמקור הדברים בגמרא בברכות כז ע"ב: מסופר שם שכאשר חיפשו מחליף לרבן גמליאל, דחו את ההצעה להעמיד במקומו את רבי עקיבא, "דילמא עניש ליה, דלית ליה זכות אבות".

  1. 5.   הזכות הגדולה – ציוני ולוחמני נגד הגויים:

רבי עקיבא תמך בבר כוכבא ואף היה נושא כליו. זאת בניגוד לחלק נכבד מההנהגה הפרושית דאז. גבורתו זו, על אף ההפסד המר לרומאים, ועל אף החילוניות עד הכפירה של בר כוכבא (לפי עדותם של הפרושים), היא שמקנה לו שם טוב לדורות. ולמרות זאת, דווקא את זכות ועיקרון גדול זה זנחו הפרושים-הרבניים-החרדים של ימינו, וכנראה לאחר ההפסד המר של מרד בר כוכבא דרשו את מדרש 'לא לעלות בחומה', סירבו לעלות לציון בציונות והעדיפו את ארופה האנטישמית עד ששורפת, וכך עד היום הרבניים-החרדים אינם ציוניים ותומכי צבא הגנה לישראל.

הערות השוליים (המקורות, הרחבות והסברים מפורטים):


"אמר ההוא מינא לרב אידית: כתיב, "ואל משה אמר עלה אל ה'". 'עלה אלי' מיבעי ליה. א"ל, זהו מטטרון ששמו כשם רבו, דכתיב, "כי שמי בקרבו". אי הכי ניפלחו ליה? כתיב, "אל תמר בו", אל תמירני בו (בעברית: אמר אותו המין לרב אידית: כתוב "ואל משה אמר: עלה אל ה'", "עלה אליי" היה צריך לומר? אמר לו: זהו מ"ט ששמו כשם רבו, שכתוב: "כי שמי בקרבו". (שאלו המין:) אם כך יעבדו (עם ישראל) אותו? (השיב לו רב אידית:) "אל תמר בו" - אל תמירני בו(.

[3]"בתחלה הייתי יושב על כיסא כבוד גדול בפתח היכל שביעי ודנתי את כל בני מרומים... וכיון שבא אחד להסתכל בצפיית המרכבה ונתן עיניו בי... כשראה אותי שאני יושב כיסא כמלך ומלאכי השרת היו עומדים כעבדים, באותה שעה פתח את פיו ואמר ודאי שתי רשויות בשמים... באותה שעה בא ענפיאל ה' השר הנכבד... משליחות של הברוך הוא והכני ששים פולסאות של אור והעמידני על רגלי"

[4] עבדים אלו נרכשו ככל הנראה בתקופות קדומות בשוק עבדים ועברו גיור והם וצאצאיהם עבדו בבתים ובשדות עבור המשפחות היהודיות שקנו אותם. עבדים אלו קיבלו את הכינוי "בריה" ( עבדים ) בעוד שהביתא ישראל כינו את עצמם "צ'אוה " ( בעלי העבדים ) על מנת להבדיל בינם . מיהם הבריה ?  הבריה נחשבו כבניו של חם בנו של נוח שנגזר עליו להיות עבד לאחיו מאחר שחשף את ערוותו של נוח בעת שזה שכב שיכור לאחר המבול. הם שחורים בעלי שער מקורזל ושיניים לבנות והם כהים בעורם יותר מהביתא ישראל. הם עצמם אינם זוכרים את מוצאם בניגוד מוחלט לאנשי הביתא ישראל שכל אחד מהם אמור לדעת את מוצאו שבע דורות אחורה. שבט הבריה (או "נאדה ") הוא שבט "כושייתי"  שעורו שחור בהרבה מזה של אנשי ה"ביתא ישראל " שהם בני קבוצה אתנית שונה ששוכן באיזור בדרום סודן ליד נהר עטברה.  ובאתיופיה ובדרום מערב אריתריאה באיזור שקרוב לגבולות שבין שתי המדינות האלה.. כיום מונים בני שבט זה כ-30 אלף איש. רובם גרים בכפרים קטנים ומתפרנסים בעיקר מחקלאות . רובם אולצו להתאסלם בסוף המאה ה19 השבט שייך לקבוצת העמים הסודאניים שנמכרו לעבדות על ידי עמים אחרים ובידי סוחרי עבדים מוסלמים לנוצרים למוסלמים וגם ליהודים..שם השבט הפך ככל הנראה לכינוי לעבדים באופן כללי בשפה האתיופית מאחר שכה רבים ממנו נמכרו לעבדות . כאמור "הבריה " עברו טקסים שונים שמטרתם הייתה להפכם ליהודים אלו כללו מילה ומתן שם חדש לגברים לרוב אחד משמות מיוחדים לבריה בלבד שציינו בדרך זאת או אחרת את עבדותם..באתיופיה קיבלו הבריה של הביתא ישראל " את השם "בריה פלאשה" על מנת להבדיל בינם ובין הבריה של הנוצרים שהיו בעלי מעמד דומה ומקביל של עבדים אבל בעלי דת נוצרית . .( אפשר להשוות זאת אגב לשבטי בדוים בארץ שבמשך דורות חיו עימם קבוצות של עבדים שהובאו מאיזורים באפריקה ומצב העבדים אצלם הקביל ומקביל לזה של הבריה באתיופיה וחלק מהם אף נושא את המילה "עבד " כשם משפחה ) .

חוקי הבריה:                לבריה היה אסור כעת לשאת לאישה מישהי שלא הייתה מהעבדים של הביתה ישראל דהיינו הבריה האחרים .וזה אמר שאסור היה עליהם להינשא ל"בריה " של הנוצרים ,או של המוסלמים . . אך מבחינת הקהילה של" הביתא ישראל "מהותם האתנית לא השתנתה והם לא נחשבו ליהודים מלאים "אמיתיים " ובמהותם הפנימית נשארו "בריה " ו"עורם לא השתנה .לגבי המגבלות הלכתיות והדתיות שחלו על הבריה: המגבלה הבסיסית הייתה שנאסר עליהם להינשא לביתא ישראל ה"צ'ואה" ( וכאמור גם לבריה של בני דתות אחרות ) . . וגם ילדיהם של הבריה נחשבו כעבדים במשפחה שהחזיקה אותם. ,וכך היו אדונים רבים מ"הביתא ישראל" שהחזיקו שפחות בארה בתיהם לצרכים מיניים בלבד. וידועים גם מקרים הפוכים של גבירות שהחזיקו עבדי בריה בבתיהן  לצרכים מיניים . היה מקובל שאדונם של הבריה יביא מהם צאצאים אם כי אלו לא נחשבו בשום אופן כיורשים שווי זכויות היו כללים נוקשים ביותר ששימרו את ההבחנה בינם ובין הביתא ישראל : אחוז קטן של דם "בריה" בדמו של אדם היה הופך אותו אוטומאטית ל" בריה מלא " ורק לאחר כמה דורות או דורות רבים יכול היה "הכתם " להתנקות מספיק כדי שאדם ממוצא "בריה " יוכל לשאת מישהי מהביתא ישראל וגם זה רק מהמעמדות הנמוכים יותר. היו גם כללים ברורים מאוד באשר לכניסתם לבתי כנסת שאליהם הייתה להם רק כניסה מוגבלת ורק לאיזורים מוגדרים במיוחד עבורם. הכללים בעניין זה בכל אופן השתנו מאיזור לאזור באתיופיה . וכך היו איזורים שהקפידו במיוחד ובהם לא הייתה לבריה כל כניסה לבתי הכנסת והם יכלו להתפלל בחצרותיהם  בלבד.  אבל זה לא היה מקובל ברוב המקומות . כן היו כללים בעניינם בענייני שחיטה לאנשים מהביתא ישראל אסור היה לאכול חיה שנשחטה בידי בריה גם אם זה בוצע לפי כל הכללים החמורים ביותר של כשרות .מצד שני לבריה היה מותר לאכול חיה שנשחטה בידי מישהו מ"צ'אוה ". היו כללים נוקשים גם לגבי קבורת הבריה ,אם כי אלו שוב השתנו מאיזור לאיזור . היו מקומות שבהם הבריה יכול היה להיקבר רק מחוץ לבית הקברות היהודי והיו מקומות ששם יכול היה בריה להיקבר בבית  הקברות היהודי ביחד עם הצ'אוה ללא כל הפליה במוות. https://no666.wordpress.com/2008/01/25/%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94/

כניסות: 5482
קטגוריה: קשיים במסורת והיסטורית הפרושים עידכון אחרון ב-ראשון, 11 יוני 2017 נכתב על ידי מנהל אתר הדפסה דואל

אתר מגילות קומראן/ים המלח The DeadDea Scrolls

תובנות (בעזרת מחקרים אקדמיים) מתומצתות (רובם עד מעט עמודים תוך הרחבה בהערות שוליים) על מגילות קומראן/ים-המלח/מדבר יהודה/הגנוזות, דרכם בפירוש התנ"ך, זיהוי עדת קומראן כבני-צדוק הכוהנים ו/או האיסיים, והמחלוקות עם הפרושים-חז"ל, צדוקים והרקע ההיסטורי עד ומול החשמונאים-מכבים. המיקוד נסוב על העתקות/שיבושי המסורת וסיבותיהן אל המשנה, גמרא וספרות הפרושים – תושב"ע.

 

חופשיות שימוש והעתקה

באתר מגילות ים המלח אין זכויות יוצרים: מותר להפיץ את ההצעות לעיל והמידע שבדף זה באופן חופשי, ללא צורך בציון המקור, וכן מותר לשנות ולעבד לצורך שימוש בתוכן למסמכים אחרים. ניתן לקבל מידע נוסף ומענה לשאלות בתחום באמצעות פנייה לדוא"ל: scrollsqumran@gmail.com
פנייה מקוונת באתר: לחץ כאן